קאימקאמיה – הבדלי גרסאות

לאחר "הסדר שכיב אפנדי" נעשו העניינים בשטח מורכבים אף יותר: השייח'ים הדרוזים בדרום נאלצו להתמודד גם עם נציגי הכמורה במג'לס משום שהכנסייה תמכה ב[[איכר]]ים בני עדתה. ראשי "המשפחות החזקות" עמדו מול הווכילים, ה[[קאימקאם]], הכנסייה וגם מול האיכרים עצמם. מצבם של השייח'ים במרכז הר הלבנון היה גרוע אף יותר והוביל לכך שהם נאלצו למכור חלק מאדמותיהם לאיכרים.

כל אלה [[משבר כלכלי|והמשבר הכלכלי]] החמור שפקד את "המשפחות החזקות" תרמו לירידה בעוצמתן ובמעמדן הפוליטי של "המשפחות" ובראשן השייח'ים, אדוני ה[[מוקטעאת]]. בסופו של דבר, בדרום לא נשאר כמעט זכר לכוחן הפיאודלי ולסמכויותיהן. במרכז, חלק מהמשפחה השלטת (בית ח'זאן המארוני) ניסה להשתמש באיכרים ככלי נגד הקאימקאם (בעוד חלקה האחר תמך בקאימקם), אך למעשה האיכרים ארגנו נגדם [[מרד]].