התענית – הבדלי גרסאות

תקופה של 40 יום היא תקופה סימבולית המופיעה פעמים רבות במקורות היהודיים: [[משה]] שהה 40 יום על [[הר סיני]] עת קיבל את ה[[תורה]], ולאחר [[חטא העגל]] הוא שהה 40 ימים נוספים על הר סיני. [[אליהו]] שהה 40 ימים במדבר, ובניואף בני ישראל שהו ב[[מדבר סיני]] 40 שנה בטרם נכנסו לארץ. [[יונה הנביא|יונה]] ניבא על [[נינוה]] שתתהפךש"תתהפך תוך 40 יום".

כך גם בבכתבי [[הברית החדשה|ברית החדשה]]: ישו צם במדבר 40 יום{{הערה|[http://www.kirjasilta.net/hadash/Luq_ln.4.html לוקס ד' 1-13]}}{{הערה|[http://www.kirjasilta.net/hadash/Mat_ln.4.html מתי ד' 1-11]}}.

בתחילה, המקור לשםלשמה של תקופת התענית היה במילה הלטינית ''quadragesima'' - שמשמעה 40 שעות, שהכוונהכשהכוונה ל-40 השעות שלשעות הצום שקדמו לחג הפסחא. מאוחר יותר, הוארכה תקופת ההכנה לחג הפסחא משלושה ימים (40 שעות) ל-6 ימים - המקבילים לששת שבועות החניכה, בהם חנכו את הנוצרים החדשים בחוקי דתם.

לימים, בתקופתבמהלך [[המאה ה-4]] לספירה, הוארך משך החניכה לשבעה שבועות (פרק זמן של 49 יום) בהם נערכו מדי יום שיעורים שנמשכו מספר שעות, בהם למדו המתנצרים על הנצרות.

במהלךבשלהי המאה הרביעית, משהפכה הנצרות לדת השלטת של [[האימפריה הרומית]], הצטרפו רבים לדת החדשה, ולכן נדרשה מכולם תקופה זו של 40 יום ללימוד כללי הדת.