מירון קוסטין – הבדלי גרסאות

מאוחר יותר נשלח כשליח אצל מלך פולין, [[יאן סובייסקי]], ובקושטא. הנסיבות הכריחו אותו להימצא שוב במחנה הטורקי בעת [[המצור על וינה]] ב-[[1683]]. יחד עם שליט מולדובה, גאורגה דוקה, נפל בשבי הפולני אך הודות להיכרותו המוקדמת עם המלך סובייסקי נהנה בשבי מיחס טוב. שהה ביישוב [[דאשוב]] עד שב-[[1685]] נקרא על ידי השליט [[קונסטנטין קנטמיר]] לחזור למולדובה. אולם בשנת [[1691]] התערער הקשר בינו ולבין השליט המולדובי. בחודש דצמבר באותה שנה, לאחר שאחיו, ה[[הטמןהטמאן]] וליצ'קו קוסטין, הואשם בקשירת קשר נגד הנסיך והוצא להורג, נרדף גם מירון על ידי אנשי השליט הזועם. השיגו אותו באחוזתו ברבוש (Bărboşi) על יד העיר [[רומאן (עיר)|רומאן]], אחרי שקבר בה את אשתו המנוחה וחרף תחנוניו ובקשתו שיתנו לו להגן על חפותו בפני השליט, הוצא להורג ונערף ראשו במקום. לדעת הכרוניקן [[יון נקולצ'ה]], לא הייתה למירון קוסטין יד בקשר ורציחתו הייתה מעשה פזיז שאחר כך השליט הצטער עליו.