תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוריזן->הורייזן - תיקון תקלדה בקליק
←‏מישחוק בחינוך: קישורים פנימיים
שורה 52:
גם משרד העבודה הגמלאים הבריטי יצא ביוזמה בשם "רחוב הרעיונות" במטרה לעודד חדשנות בקרב עובדים. במהלך השנה וחצי הראשונות להפעלת היוזמה נאספו 1,400 רעיונות, ש-63 מהם הגיעו לשלב היישום{{הערה|{{TheMarker|TheMarker IT|גרטנר: עד 2015 תהליכי משחוק יוטמעו ב-50% מהארגונים|1.1768410|12 באפריל 2011}}}}.
 
== מישחוק בחינוך לעומת משחק בטיפול ==
 
הכנסת מישחוק לתחום החינוך נראית כיום הגיונית בעקבות השימוש ההולך וגובר בטכנולוגיה כאמצעי נוסף לרכישת ידע. למידת תוכן באמצעות קורסים מקוונים היא למידה קיימת ומוכרת. המעבר מטקסט כתוב ללמידה דרך משחק ממוחשב הוא מעבר מתבקש בעידן העכשווי וצפוי להיעשות בטבעיות ובקלות. על פי דו"ח של פרויקט הורייזן{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.nmc.org/nmc-horizon/|הכותב=|כותרת=(New Horizon Report, New Media Consortium. (2013|אתר=|תאריך=}}}},שפורסם ב 2013 מוסדות להשכלה גבוה, בספרד כבר משתמשים במישחוק כדי לשפר את יכולות החשיבה הביקורתית של הסטודנטים. במדריד סטודנטים למנהל עסקים לומדים את המורכבות של מדיניות כלכלית בעולם הגלובלי באמצעות משחק סימולציה בשם “10 Downing Street{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Guttenplan, D.D.|שם=On Education, What Would You Do as The British Prime Minister|כתב עת=( 2012)The New York Times}}}}”. הסטודנטים לוקחים על עצמם תפקידים של דמויות מפתח בממשל הבריטי העוסקים בתחום וחוקרים את הנושא דרך העיניים שלהם. העבודה מתנהלת בקבוצות קטנות אשר דנות בשאלה-מהי המדיניות הטובה ביותר הניתנת ליישום אחרי הבחירות. שיטת משחוק אחרת המופעלת באוניברסיטאות היא באמצעות שימוש בתגים מקוונים. השיטה מתאפשרת באמצעות פרויקט שהוקם בשנת 2011 ונקרא:{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://openbadges.org/get-started/|הכותב=|כותרת=Mozilla Open badges|אתר=Mozilla Foundation US|תאריך=}}}}Mozilla Open Badges project.מדובר במערכת המאפשרת לתלמידים לצבור תיעוד של הכישורים שלהם, הישגים ואיכויות, בתצוגה חזותית הפונה לציבור. סטודנט אשר מסיים את חובותיו מקבל תג אותו הוא יכול להציג בפני עמיתיו ללימודים, מרצים, מעסיקים פוטנציאלים ובכל מקום אחר ברחבי הרשת. למעשה זהו שכלול של שיטת המדבקות המוכרת לנו מהגנים ובתי הספר היסודיים. שיטת התגים מאפשרת לסטודנטים לקבל הכרה גם בלימודים שאינם פורמליים ואינם מיועדים לקרדיטציה. שימוש במישחוק ככלי למינוף הלמידה ושיפור הבנת התכנים, יכול להיות נגיש לכיתות שמשלבות למידה מקוונת כחלק ממערך השיעור אך מתאים גם בכיתות שאינן משתמשות בטכנולוגיה. על-אף התפיסה הרווחת, הפיכת הלמידה למשחק אינה בהכרח דיגיטלית וניתנת ליישום בקלות גם ללא מחשבים. יישום המשחוק חייב להיעשות בהתאמה נכונה בין עקרונות המשחק לתוכן הנלמד כדי להשיג את המטרה ולהעלות את מוטיבצית הלמידה.
 
להבדיל, בתחום הטיפול באמנויות לדוגמה, המשחק עשוי לקבל מקום ניגודי. במודל "[[לִילַה - משחק כשלעצמו]]" המשחק אינו משמש כלי להכשרה מסוימת, למינוף הישגים, או לשיפור יכולות. במודל ה-"לִילַה" המשחק נתפס כסובייקט ואילו שחקניו נתפסים כאובייקטים. תהליך ההתפתחות של השחקנים לפי מודל זה הוא תלוי היכולת שלהם "להיבלע" בתהליך המשחקי ולוותר על כל מטרה שהיא חיצונית למשחק. הנחת היסוד של ה-"לִילַה" היא שככול שהמשחק יבוא לידי ביטוי בצורה מלאה יותר, כך תהליך הריפוי יהיה מלא יותר.
 
== תרומה לקהילה ==
רשויות מוניציפליות משכנעות אזרחים בעזרת משחוק [[מיחזור|למחזר]] [[בקבוק]]ים ויש [[עמותה|עמותות]] משתמשות בו כדי להעלות את המודעות למצב ב[[דארפור]]. בתחום ה[[מדע]] נרשמה פריצת דרך מדעית באמצעות שימוש במשחוק, כאשר קבוצת משתתפים במשחק חברתי הצליחה לפצח אתגר שמדענים מתחבטים בו כבר 15 שנה. קבוצת חוקרים מ[[אוניברסיטת וושינגטון]] השתמשה במשחק בשם Foldit לצורך פיענוח הקונפיגורציה המדויקת של קיפול [[חלבון|חלבונים]] - כיצד המבנה הבסיסי של [[חומצת אמינו|חומצות אמינו]] נהפך לתלת ממדי. הבנת התצורה המדויקת היא המפתח להבנת מחלות רבות, בהן [[איידס]], [[סרטן (מחלה)|סרטן]] ו[[אלצהיימר]]. ב-[[2011]] סייעו שחקני Foldit לפענח את המבנה של [[וירוס]] שגורם לאיידס ב[[קופים]].