סוון השני, מלך דנמרק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת קישורים עודפים
מ בויבורג->בוויבורג - תיקון תקלדה בקליק
שורה 37:
סוון נולד ב[[אנגליה]] כבנם של האציל הנורווגי אוּלף ושל אסטריד, בתו של [[סוון הראשון, מלך דנמרק]] ואחותו של [[קנוט הגדול]]. סוון חונך להיות מפקד צבאי ולזמן מה שירת תחת [[אנונד יקוב, מלך שוודיה]]. ב-[[1040]] הוא בזז את המרחב שבין נהר ה[[אלבה (נהר)|אלבה]] לבין נהר ה[[וזר (גרמניה)|וזר]], אך הוא נלכד על ידי הארכיבישוף של המבורג-ברמן, ששחרר אותו זמן קצר לאחר מכן.
 
סוון נעשה רוזן (jarl) תחת שלטונו של המלך הדני [[הארדיקאנוט]] והוביל את המערכה שלו כנגד [[נורווגיה]], אך הוכה על ידי [[מגנוס הראשון]]. כאשר הארדיקאנוט מת ב-[[1042]], טען מגנוס לכתר הדני ומינה את סוון להיות הרוזן שלו ב[[יוטלנד]]. ב-[[1043]] לחם סוון עבור מגנוס בקרב לירסקוב הית. הוא רכש מוניטין בקרב זה וגרם לאצולה הדנית להכתירו כמלך בויבורגבוויבורג שביוטלנד. הוא הובס על ידי מגנוס מספר פעמים ונמלט ל[[שוודיה]]. בסופו של דבר עלה בידו לשוב ולהשיג דריסת רגל ב[[סקונה]].
 
המלחמה בין מגנוס לבין סוון התמשכה עד [[1045]], כאשר דודו של מגנוס, [[האראלד השלישי, מלך נורווגיה|האראלד הארדרדה]], שב לנורווגיה מגלות. האראלד וסוון איחדו את כוחותיהם ומגנוס החליט לחלוק את הכתר הנורווגי עם האראלד. ב-[[1047]] מת מגנוס ועל ערש הדווי שלו. הוא ציווה שממלכתו תפוצל: האראלד ימלוך על נורווגיה וסוון יהיה מלך דנמרק. בשומעו על מותו של מגנוס, אמר סוון: "כעת, בעזרת האל, לעולם לא אוותר על דנמרק".