היסטוריה של יפן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מלחמת רוסיה-יפן ==> מלחמת רוסיה–יפן
נגסקי ==> נגסאקי
שורה 63:
המפגש הראשון בין התרבות היפנית לתרבות ה[[אירופה|אירופאית]] התרחש בשנת [[1543]] כאשר סוחרים [[פורטוגל|פורטוגזיים]] הגיעו לאי [[טנגשימה]] שמדרום ל[[קיושו]]. במהלך 100 השנים לאחר נחיתת הפורטוגלים, החלו להגיע אל חופי יפן ספינות מ[[הולנד]], [[ממלכת אנגליה]] ו[[ספרד]] ([[סחר הנאנבאן]]). בעקבות אוניות הסחר החלו להגיע גם שליחי דת. הראשונים שהגיעו היו ה[[מיסיון|מיסיונרים]] ה[[ישועים]] ולאחריהם גם ה[[דומיניקנים]] וה[[פרנציסקנים]], שהחלו בהמרת ילידי המדינה לנצרות. החידוש הטכנולוגי העיקרי שהביאו איתם האירופים היה השימוש ב[[נשק חם]], נשק ששינה את פני המלחמה ביפן ובעקבות כך גם חלק גדול מהתרבות ומתפיסת האחר של היפנים.
 
במהלך [[המאה ה-17]] החלו שליטי יפן מ[[שוגונות טוקוגאווה]] חושדים כי הסוחרים והמטיפים האירופים הם כוח חלוץ לפלישה צבאית גדולה שעתידה להיפתח נגדם מצד המעצמות האירופאיות. בתחילה, החלו השוגונים להגביל את צעדיהם של הזרים ולהטיל עליהם פיקוח הדוק. אחר כך החליט השוגון על יישום מדינות "הארץ הנעולה" ([[סאקוקו]]) - כל הזרים גורשו מהמדינה, נאסר על אזרחי המדינה ליצור קשר עם העולם שמחוץ ליפן ולמעט נציגות מוגבלת ביותר של [[חברת הודו המזרחית ההולנדית]] ב[[דג'ימה]] שבמפרץ [[נגסקינגסאקי]] - נציגות שהייתה חיונית להמשך הגעת ה[[משי]] מסין ליפן – נסגרה הקיסרות לחלוטין לתקופה של 200 שנים.
 
בתחילת המאה ה-19 ניסתה [[האימפריה הרוסית]] לפלוש לאיים הסמוכים ליפן. ניסיון זה גרם ליפנים להחיל את שלטונם בפועל גם על האי [[סחאלין]] והאי [[הוקאידו]], אולם גם צעד זה לא פתח את יפן לשאר העולם. הבידוד היפני נמשך 200 שנים עד שב-[[8 ביולי]] של שנת [[1853]], הגיע לחופי יפן הקומודור [[מת'יו פרי (קצין צי)|מת'יו פרי]], קצין ב[[הצי האמריקני|צי האמריקני]], עם שייטת של ארבע ספינות ("מיסיסיפי", פלימות", "סאראטוגה" ו"סוסקיהאנה"), נכנס ל[[מפרץ אדו]] ([[טוקיו]]), הרעים ב[[תותח]]יו והציג דרישה לשלטון היפני לפתוח את הקיסרות ל[[מסחר]] עם המערב. בשנה שלאחר מכן, שב קומודור פרי ליפן, הפעם עם שבע ספינות, וכפה על היפנים לחתום על "[[הסכם קנגאווה|חוזה השלום והידידות]]", חוזה שמיסד את היחסים ה[[דיפלומטיה|דיפלומטיים]] בין יפן לארצות הברית. בתוך 5 שנים, חתמה יפן על חוזים דומים עם מדינות מערביות נוספות.