זהירות מונעת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Queerolla (שיחה | תרומות)
מ ←‏פתיח: קישורים פנימיים
←‏חסרונות: ניסוח והבהרה, דוגמה נוספת
שורה 15:
על [[מנהל המזון והתרופות האמריקאי]] (FDA) נמתחה ביקורת על כך שבניסיונו להימנע מ[[תופעת לוואי (תרופה)|תופעות לוואי]] מסוכנות של [[תרופה|תרופות]] חדשות, הוא מעכב או אינו מאשר תרופות ובכך מונע הצלת חיים או שיפור באיכות החיים של רבים. ב-[[2002]], סירבה ממשלת [[זמביה]] לקבל תרומת מזון [[הנדסה גנטית|מהונדס גנטית]] ובכך החריפה את ה[[רעב המוני|רעב]] של מיליוני אפריקאים, אף על פי שלא היו ראיות מדעיות לכל סכנה בריאותית במזון מהונדס גנטית. בהיבט זה מצוין כי עקרון הזהירות המונעת אינו עקבי עם עצמו, היות שקיימים נזקים לא ידועים כתוצאה מהנקיטה בעיקרון זה, ולכן הוא עצמו קובע שיש להימנע מנקיטתו.
 
זהירות מונעת היא למעשה [[ניתוח סיכון-תועלת]] תוך הענקת משקל יתר לסיכון, משקל שניתן על פי תחושה סובייקטיבית במקום להתבסס על ניתוח [[הסתברות]] ו[[סטטיסטיקה]]. יתרה מזאת, פעמים רבות הוא מונע מפחד לא רציונלי והשימוש בו הוא כלי להעברת נטל ההוכחה לצד ההפוך מזה שמתבקש על פי [[השיטה המדעית]]. [[ההימור של פסקל]] הוא שימוש בזהירות מונעת לגבי האמונה באל תוך הענקת משקל יתר לסיכון.
 
במקרים אחרים נשען העיקרון על ה[[כשל לוגי|כשל הלוגי]] [[כשל לוגי#אד איגנורנטיאם|אד איגנורנטיאם]], בו נטען שאם דבר מה לא הוכח ככזבכשגוי, אז הוא נכון. נעשה בו שימוש סלקטיבי בנושאים נבחרים, בעוד ביתר הנושאים החלטות מתקבלות מתוך ניתוח סיכון-תועלת אובייקטיבי. החיפוש אחר נזקים כתוצאה מטכנולוגיה חדשה יכול להימשך לנצח, ונקיטת זהירות מונעת עלולה ליצור קיבעון מחשבתימתוך והנחההנחה מראש שקיימים נזקים שטרם הוכחו עלולה למנוע הסרת נזקים של טכנולוגיה קיימת. דוגמה לכך היא הימנעות ממעבר לשימוש בגז טבעי לייצור חשמל עקב סיכונים פוטנציאליים, וכתוצאה מכך המשך שימוש בדלקים מזהמים שיש להם נזקים מוכחים. קבלת החלטות בשם עקרון הזהירות המונעת מובילה לביצועיםלקיבעון מחשבתי ולהימנעות ירודיםמשיפור, גם אם אין זו כוונתו המקורית של העיקרון.
 
== לקריאה נוספת ==