זוסימוס (היסטוריון) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בעבודה
מ ויקיזציה
שורה 1:
{{בעבודה}}
'''זוסימוס''' (ב[[יוונית]]: '''Ζώσιμος'''; ידוע גם בשם ה[[לטינית|הלטינילטיני]] '''Zosimus Historicus''', כלומר "זוסימוס ההיסטוריון"; פעל בשנות ה-490–510) היה היסטוריון יווני שחי ב[[קונסטנטינופול]] בתקופת שלטונו של [[קיסרי האימפריה הביזנטית|הקיסר הביזנטי]] [[אנסטסיוס הראשון (קיסר)|אנסטסיוס הראשון]] (491–518). לדברי [[פוטיוס]], הוא היה [[קומס]] {{אנג|Comes}} ("בן-לוויה" בחצר השלטון), ונשא בתפקיד של "מגן" האוצר הקיסרי. זוסימוס היה ידוע גם בגינוי דחייתו של [[קונסטנטינוס]] את הדת ה[[פוליתאיזם|פוליתאיסטית]] המסורתית.
 
== היסטוריה חדשה ==
חיבורו של זוסימוס, "'''היסטוריה חדשה'''" (Ἱστορία Νέα) נכתב ביוונית בשישה ספרים. עבור התקופה של השנים 238–270 הוא כנראה משתמש ב[[דקסיפוס]] {{אנ|Dexippus}}; עבור התקופה של 270–404, [[אונאפיוס]]; ועבור התקופה שלאחר שנת 407, [[אולימפיודורוס מתבאי]] {{אנ|Olympiodorus of Thebes}}. תלותו במקורותיו ניכרת בשינוי בנימה ובסגנון שבין החלקים האונאפיים והאולימפיודוריים, ובפער שנשאר ביניהם. בחלק האונאפי, למשל, הוא פסימי וביקורתי כלפי [[פלביוס סטיליקו]]; בחלק האולימפיודורי הוא מציע תעתיקים מדויקים מהלטינית ואוהד את סטיליקו.
 
הספר הראשון משרטט בקצרה את ההיסטוריה של [[קיסרי רומא|הקיסרים הרומאים]] הקדומים מ[[אוגוסטוס קיסר|אוגוסטוס]] ועד [[דיוקלטיאנוס]] (305); השני, השלישי והרביעי עוסקים באופן מלא יותר בתקופה שבין עלייתם של [[קונסטנטיוס כלורוס]] ו[[גלריוס]] ועד מותו של [[תאודוסיוס הראשון]]; הספרים החמישי והשישי מכסים את התקופה שבין השנים 395–410, בה הודח [[פריסקוס אטאלוס]] {{אנ|Priscus Attalus}}; עבור תקופה זו, הוא המקור הלא-כנסייתי החשוב ביותר ששרד. החיבור נקטע בפתאומיות בקיץ 410 בתחילת הספר השישי, ועל פי ההערכה, נכתב בשנים 498–518.
 
הסגנון מאופיין על ידי [[פוטיוס]] כתמציתי, ברור וטהור. מטרתו של ההיסטוריון הייתה להסביר את [[שקיעת האימפריה הרומית|שקיעתה של האימפריה הרומית]] מנקודת המבט ה[[פגניות|פגנית]]. זוסימוס הוא המקור הלא-נוצרי היחיד לחלק גדול ממה שהוא מדווח עליו.
 
בניגוד ל[[פוליביוס]], שתיאר את עליית האימפריה הרומית, זוסימוס תיעד את האירועים והגורמים שהביאו לדעיכתה. אף כי שקיעתה של האימפריה הרומית הייתה הנושא העיקרי של זוסימוס, הוא דן גם באירועים הקשורים להיסטוריה הפרסית והיוונית, אולי כחיקוי של פוליביוס. ברור שבידי פוטיוס ו[[אווגריוס סכולסטיקוס]] {{אנ|Evagrius Scholasticus}} לא היה יותר מחיבורו של זוסימוס מאשר מה ששרד בימינו. עם זאת, סביר להניח כי חלק מהחיבור [[חיבור אבוד|אבד]] או שסביר יותר שזוסימוס לא חי כדי לסיים אותו; שכן הוא אינו מכסה את כל התחומים שזוסימוס עצמו מספר לנו שהוא התכוון לדון בהם. לא נראה שיש סבירות רבה בהשערה כי הנזירים ואנשי הכנסייה האחרים הצליחו לדכא את אותו חלק מהחיבור שבו היה צריך לעסוק במיוחד בהשפעות הרעות שלה. אם החיבור הושאר מסיבה זו לא שלם, נסיבה זו תסביר מעט התרשלות של סגנון שנראה פה ושם. עם זאת, עשוי להופיע קושי ממבט ראשון, בהצהרתו של פוטיוס, כי החיבור, בצורה בה ראה אותו, נראה לו כמהדורה שנייה. אך נראה כי פוטיוס היה תחת אי הבנה כלשהי. החיבור נקרא בכתבי היד "היסטוריה חדשה" (באיזה מובן, לא לגמרי ברור), ויכול להיות שזה הטעה את פוטיוס. הוא עצמו מעיר שלא ראה את המהדורה הראשונה.
 
זוסימוס היה [[פגניות|פגני]], והוא לא חוסך עטו ממגרעותיהם ופשעיהם של הקיסרים הנוצרים. כתוצאה מכך, אמינותו הותקפה בחריפות על ידי כמה סופרים נוצרים, ולעיתים זכתה להגנה רק מכיוון שההיסטוריה שלו נטתה לפגיעה בשמם הטוב של אישים מובילים רבים בחוג הנוצרי. השאלה אינה סובבת, כפי שהונח לעיתים, סביב אמינותם של ההיסטוריונים שזוסימוס התבסס עליהם, שכן הוא לא דבק בכל המקרים בשיקול דעתם ביחס לאירועים ולאישים. לדוגמה, אף כי זוסימוס התבסס על אונאפיוס עבור התקופה 270–404, הוא שונה לחלוטין מאונאפיוס בדיווחו על [[פלביוס סטיליקו]] ו[[סרנה (אשת סטיליקו)|סרנה]]. בין הסופרים המודרניים, חלקם מתייחסים אל זוסימוס בזלזול, אך כמה אחרים טוענים בזכות סמכותו ההיסטורית.
 
== מהדורות ==
ההיסטוריה של זוסימוס נדפסה לראשונה בתרגום הלטיני של [[לאונקלאוויוס]] {{אנ|Leunclavius}}, מלווה בהגנה על ההיסטוריון (באזל, 1576). שני הספרים הראשונים, ביוונית, עם תרגומו של לאונקלאוויוס, נדפסו על ידי סטפנוס (H. Stephanus) במהדורתו של הרודיאנוס (פריז, 1581). המהדורה השלמה הראשונה של הטקסט היווני של זוסימוס הייתה זו של סילבורג (F. Sylburg, ''Scriptores Hist. Rom. Min.'', vol. iii., פרנקפורט, 1590). מהדורות מאוחרות יותר הן אלו שפורסמו באוקספורד (1679), ב-Zeitz ו-Jena, בעריכת Cellarius, עם הערות משלו ואחרות (1679, 1713, 1729). המהדורה הבאה היא של רייטמאייר (Reitemeier), שעשה שימוש טוב בהערות הביקורתיות של Heyne ומלומדים אחרים (לייפציג, 1784). בקר (Bekker) הפיק מהדורה מהימנה בשנת 1837 בבון. יש תרגום גרמני מאת סייבולד (Seybold) והיילר (Heyler), וגם תרגום לאנגלית וצרפתית.
 
כתב היד הטוב היחיד, ב[[ספריית הוותיקן]] (MS Vat. Gr. 156), לא היה זמין לחוקרים עד אמצע המאה ה-19, אם כי הוא חסר את סיום הספר הראשון ואת תחילת השני. לודוויג מנדלסון (לייפציג 1887) ערך את הטקסט המהימן הראשון. המהדורה הסטנדרטית המודרנית היא של F. Paschoud,{{כ}} ''Zosime: Histoire Nouvelle'' (פריז 1971) עם תרגום, מבוא ופרשנות בצרפתית. מהדורה מאוחרת יותר באנגלית, "Zosimus: New History", תרגום עם פירוש מאת רונלד ט. רידלי (Ronald T. Ridley), פורסמה בשנת 1982 על ידי האיגוד האוסטרלי למחקרים ביזנטיים.
 
== קישורים חיצוניים ==