האספה המכוננת הרוסית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
פרבדה ==> פראבדה
המפלגה הסוציאל-רבולוציונית ==> המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית
שורה 5:
כינוס האספה המכוננת היה בין המטרות המרכזיות של [[ממשלת המעבר הרוסית]]. עצם שם הממשלה בישר שהיא תתקיים עד לכינוס האספה וקבלת החלטותיה על הסדר שלטוני במדינה. הבחירות היו צריכות להתקיים ב-[[12 בנובמבר]] (25 בנובמבר) [[1917]]. מיד לאחר [[מהפכת אוקטובר]], [[ולדימיר לנין]] פרסם צו לפיו מועד הבחירות לא משתנה. החלטות ממשלת המעבר לא נתנו תשובה מהו המינימום של חברי האספה שמאפשר להכריז על תחילת ישיבותיה. בעקבות כך פורסם צו של לנין לפיו הישיבות יפתחו ברגע של[[סנקט פטרבורג]] יבואו 400 חברי האספה.
 
לקראת מועד רישום רשימות מפלגתיות חל פילוג ב[[המפלגה הסוציאל-רבולוציוניתרבולוציונרית|מפלגה הסוציאל-רבולוציוניתרבולוציונרית]] וממנה התפלג החלק השמאלי שלה. אומנם [[המפלגה הסוציאל-רבולוציונית (שמאל)]] החדשה לא הספיקה להכין רשימת מועמדים נפרדת. בעקבות כך [[ולדימיר לנין]] הציע לדחות את הבחירות למועד אחר, אך הצעתו לא התקבלה. בהתאם לכך, חברי המפלגה שהתפלגו נכנסו לאספה ברשימה כוללת.
 
בבחירות השתתפו קצת פחות מ-50% מהבוחרים ונבחרו 715 חברי המועצה. הרוב היה לנציגי [[המפלגה הסוציאל-רבולוציוניתרבולוציונרית]] (אס-ארים) והם זכו ב-370 מקומות (52%), ה[[בולשביקים]] זכו ב-175 מקומות (25%). ה[[מנשביקים]] נחלו תבוסה מוחצת וקיבלו רק 15 מקומות. הבולשביקים זכו ברוב ב[[מוסקבה]], סנקט פטרבורג וערים גדולות נוספות. אס-ארים זכו באזורים לא-עירוניים ובדרום המדינה. נציגי [[המפלגה הדמוקרטית החוקתית|מפלגה הדמוקרטית החוקתית]] הגיעו למקום השני במוסקבה וסנקט פטרבורג, אך בסך הכול זכו ב-4.5% מהקולות (17 מקומות).
 
===רשימה יהודית===
שורה 22:
לאחר פרסום תוצאות הבחירות היה ברור שלבולשביקים אין רוב. שלטון הבולשביקי היה בסכנה ובהתאם לכך [[ולדימיר לנין]] החל לבחון אפשרות לפיזור האספה. לעומת זאת [[לב קמנייב]] היה בעד הכינוס, [[יוסיף סטלין]] דגל בדחיית הכינוס בלבד. [[לאון טרוצקי]] ו[[ניקולאי בוכארין]] הציעו לכנס אספה בה ישתתפו נציגי הבולשביקים ואס-ארים שמאליים בלבד. [[מארק נתנסון]] מראשי [[המפלגה הסוציאל-רבולוציונית (שמאל)|אס-ארים שמאליים]] תמך במהלך זה.
 
[[המפלגה הסוציאל-רבולוציוניתרבולוציונרית|מפלגתמפלגה הסוציאל-רבולוציוניתרבולוציונרית]] שקיבלה רוב, דגלה בהמשך השתתפות המדינה ב[[מלחמת העולם הראשונה]] וזאת בניגוד לדעה שהייתה רווחת בקרב החיילים.
 
ב-[[26 בנובמבר]] ([[9 בדצמבר]]) לנין פרסם צו לפיו לתחילת הישיבות נדרשת נוכחות של 400 נבחרים. ב-[[28 בנובמבר]] (11 בדצמבר) לנין פרסם צו על הוצאת [[המפלגה הדמוקרטית החוקתית|מפלגה חוקתית-דמוקרטית]] מוץ לחוק ומעצר כל חבריה. [[יצחק נחמן שטיינברג]] מראשי [[המפלגה הסוציאל-רבולוציונית (שמאל)|אס-ארים שמאליים]] התנגד למהלך שהיה צריך להביא למאסר של מפלגה שלמה, אך מעשית המפלגה לא עשה דבר.
שורה 42:
בהתאם להוראת [[ולדימיר לנין]], לכל חברי האספה ניתנה רשות לעזוב ללא הפרעה, אך לשומרים ניתנה פקודה לנעול את הבניין ולא לפתוח אותו לקראת הישיבה המתוכננת לערב. ב-[[9 בינואר]] (22 בינואר) [[1918]] פורסמה ב[[עיתון]] [[פראבדה]] הודעה על פיזור האספה. ב-[[18 בינואר]] (31 בינואר) קיבלה הממשלה בראשות ולדימיר לנין החלטה להוציא אזכור האספה מכל החוקים ובאותו יום ועידה כלל-רוסית של הסובייטים אישרה את החלטות הממשלה הבולשביקים על פיזור האספה.
 
חברי האספה ניסו להתאסף באחד מבתי הספר של העיר אך לא היה ניתן לקיים ישיבה סדירה. הועלתה הצעה להעביר את הישיבות ל[[קייב]], אך לאור מצב הביטחוני בעיר הדבר לא היה מעשי. ראשי [[המפלגה הסוציאל-רבולוציוניתרבולוציונרית]] התאספו והחליטו שלא ניתן להתנגד לפיזור בכוח צבאי מכיוון שמדובר בממשל מהפכני ויש להתנגד בצורה לא אלימה תוך ניסיון להחזיר את השליטה בסובייטים בבחירות שהיו צפויות להתקיים במהלך שנת [[1918]].
 
[[ויקטור צ'רנוב]] עבר ל[[סמרה]] בה הוקם ועד תמיכה לאספה המכוננת שהיה המוסד השלטוני באזור. ועדות דומות הוקמו ב[[אופה (עיר)|אופה]] ו[[אומסק]]. באביב [[1918]] ועדות אלו התאגדו והקימו ממשל זמני באזור. ממשל זה פוזר על ידי [[אלכסנדר קולצ'ק]].