התאם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ בוט החלפות: האקדמיה ללשון העברית
שורה 7:
בשפה העברית, הצורה הבלתי מסומנת היא צורת הזכר, ולכן כאשר ישנו היעדר התאם, השימוש יהיה בצורת הזכר, הצורה הבלתי מסומנת, במקום בצורת הנקבה.
 
טעויות התאם קורות פעמים רבות בצירופי סמיכות. על מנת לשמור על התאם תקני יש להתאים את המין והמספר של גרעין הצירוף, שהוא בדרך כלל המילה הראשונה בצירוף הסמיכות, לפועל. לדוגמה: בני המשפחה הגיעו. עם זאת, לפי האקדמיה ללשון עבריתהעברית, כאשר מדובר בצירופים שהרכיב הראשון מציין כמות (כַּמָּת) כל אחד משני הרכיבים יכול להיחשב כגרעין הצירוף, וניתן להתאים את הפועל הן לרכיב הראשון (הכַּמּת) הן לרכיב השני. לדוגמה: רוב תלמידי כיתה י'3 הגיעו (התאם לגרעין הצירוף המקורי - "תלמידי") או רוב תלמידי כיתה י'3 הגיעו (התאם לצירוף הראשון - הכמת). יתר על כן, האקדמיה ללשון אף פסקה כי אין לפסול גם התאם לפי תוכן הצירוף. כך למשל במשפט "חצי המדינה טסו לחו"ל". במשפט זה הפועל אינו מתאים למילה 'חצי' (זכר) וגם לא למילה 'מדינה' (נקבה) אלא לתוכן הצירוף – אנשים (רבים).<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://hebrew-academy.org.il/2010/03/25/%d7%a8%d7%95%d7%91-%d7%94%d7%90%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%a2-%d7%90%d7%95-%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%95-%d7%94%d7%aa%d7%90%d7%9d-%d7%aa%d7%97%d7%91%d7%99/|כותרת=רוב האנשים הצביע או הצביעו – התאם תחבירי של כַּמָּת|אתר=האקדמיה ללשון העברית|תאריך=2010-03-25|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2020-02-10}}</ref>
 
פעמים רבות ניתן למצוא טעויות בהתאם כאשר המשפט פותח בנשוא, בעיקר במקרים שבהם הנשוא רחוק מהנושא, לדוגמה: "אמור להיות בבית הספר שביתה". כמו כן, ישנן טעויות התאם רבות במילים 'זה' ו'היה' ונטיותיהן, לדוגמה: "זה השיגרה שגורמת לכך", "לא היה תלבושת אחידה" וכדומה. גם המילה "איזה" משמשת פעמים רבות, בלשון הדיבור בעיקר, לנקבה וכך ישנה טעות בהתאם. לדוגמה: "באיזה שעה?" "באיזה תחנה לרדת?" ועוד. ברוב המקרים כאמור, הנטייה היא לפנות לצורת ה"זכר יחיד", במקום לצורה התקנית.