מיליסנט פוסט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה, הוספת מקור
הרחבה מקור
שורה 37:
 
מאמצים אלה נשאו פרי, ובשנת 1918 הוענקה לנשות בריטניה הנשואות מעל גיל 30 זכות הצבעה; זכות הצבעה כללית לכל אישה מעל גיל 21 הוענקה בשנת 1928.
 
<br />
 
=== ברית הנשים הבינלאומית למען זכות ההצבעה IWSA ===
ארגון [[ברית הנשים הבינלאומית למען זכות ההצבעה]] (International Woman Suffrage Alliance) הוקם ב-1904 בברלין{{sfn|Liddington|1989|p=56}} על ידי מיליסנט פוסט, [[קארי צ'פמן קאט]], [[אניטה אוגסורג]] {{אנ|Anita Augspurg}},[[הלן לנגה]] {{אנ|Helene Lange}}, [[מארי סטריט]] {{אנ|Marie Stritt}}, [[סוזן ב. אנתוני]], [[קתה שירמכר]] {{אנ|Käthe Schirmacher}} וסופרג'יסטיות מובילות אחרות מרחבי העולם שפעלו למען זכות הצבעה לנשים. פוסט הייתה סגנית נשיאת הברית והתנגדה להצטרפותו של [[איגוד הנשים החברתי והפוליטי]] ל-IWSA. היא התנגדה לקו המיליטנטי שהוביל האיגוד ובפגישת הברית ב-1906 היא מנעה את הצטרפות האיגוד לברית.<ref name=":0">{{צ-מאמר|שם=Locating the Global/Rethinking the Local: Suffrage Politics, Architecture, and Space|קישור=http://www.jstor.org/stable/40004748|כתב עת=Women's Studies Quarterly|שנת הוצאה=2006|עמ=174–196|כרך=34|מחבר=Lynne Walker}}</ref><ref>{{צ-ספר|שם=The road to Greenham Common : feminism and anti-militarism in Britain since 1820|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/23769639|מו"ל=Syracuse University Press|שנת הוצאה=1991|מקום הוצאה=Syracuse, N.Y.|ISBN=0-8156-2540-5|oclc=23769639|מהדורה=Syracuse University Press ed|מחבר=Liddington, Jill, 1946-|עמ=63}}</ref>
 
===לאחר מתן זכות ההצבעה לנשים===
 
לאחר מלחמת העולם הראשונה, ה-NUWSS בהובלתו של פוסט המציא את עצמו מחדש. הארגון שינה את שמו לאיחוד האיגונים למען לאזרחות שווה (National Union of Societies for Equal Citizenship), והוא התייחס לסדר יום חדש, שהרחיב את המאבק למען זכויות פוליטיות וכלכלית שוות לכל הנשים. <ref name=":0" /> פוסט פרשה מניהול ה-NUWSS בשנת 1919, אך המשיכה להיות פעילה נמרצת לקידום מגוון מטרות פוליטיות, בהן הזדמנות שווה לנשים במשרות במנהל הציבורי ושוויון מול החוק לנשים בהליכי גירושין{{הערה|שם=odnb}}. בנוסף, הקדישה פוסט את זמנה לכתיבת ספרים, בהם מספר ביוגרפיות על נשים מפורסמות, וספרים על תולדות המאבק.
 
פוסט ביקרה פעמיים ב[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל-פלסטינה]], באביב 1921 וב-1928. על ביקורה הראשון, כאורחת מטעם הארגון הפמיניסטי [[התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל|התאחדות הנשים העבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל]]{{הערה|שילה, מרגלית. '''העבריות החדשות: נשים ביישוב וציונות בראי המגדר''', יד בן צבי 2001, עמ' 320.}}, כתבה ספר. היא הייתה אורחת הכבוד באספה שנערכה בביתו של [[הברון רוטשילד]] ב[[ראשון לציון]] וכתבה כי "זו הייתה חוויה בלתי צפויה לחלוטין". בין השאר, התרשמה לטובה מכך שמתוך 7 חברי ועד המושבה ראשון לציון עמדו 4 נשים, ומנגד, הביעה זעזוע ממצבן של הנשים הערביות בארץ{{הערה|[[תום שגב]], '''ימי הכלניות, ארץ ישראל בתקופת המנדט''', הוצאת כתר 1999, עמ' 175-174.}}. באספת סופרג'יסטיות בירושלים, בה נכחה גם אשת [[הנציב העליון]] [[הרברט סמואל]], קראה פוסט לנשים היהודיות בארץ ישראל להיאבק גם על זכויותיהן של נשים ערביות. בספרה כתבה כי בשל רגישות הנושא, הקפידה לקרוא את הקטעים האלה מהכתב. היא קראה ליהודים, המוסלמים והנוצרים להתגבר על חילוקי הדעות שלהם, להתאחד ולעשות את פלשתינה ל"אומה חזקה". במהלך ביקורה, התארחה פוסט בביתה של [[פרנסיס ניוטון]] על הר הכרמל{{הערה|תום שגב, '''ימי הכלניות, ארץ ישראל בתקופת המנדט''', הוצאת כתר 1999, עמ' 178-177.}}.