ויקיפדיה

מיליסנט פוסט – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הגהה
ניסוח
שורה 8:
כשהייתה מליסנט בת 12, עברה אחותה אליזבת ל[[לונדון]] לצורך לימודיה. מיליסנט הצעירה הרבתה לבקרה בלונדון. בשנת 1865 לקחה אותה אחותה לצפות בנאום אודות מתן זכות הצבעה לנשים, שנשא ההוגה הליברלי, [[ג'ון סטוארט מיל]]. מיליסנט הושפעה עמוקות מהנאום והפכה לאחת מתומכיו של מיל ולפעילה בקמפיין למען זכות ההצבעה. במסגרת פעילותה פגשה בפרופסור לכלכלה וחבר הפרלמנט [[הנרי פוסט]], גם הוא ליברל ופעיל סופרג'יסטי, והשניים נישאו. לזוג נולדה בת אחת.
 
פוסט מתהנפטרה בשנת 1929 כשהיא בת 82, שנה לאחר שהוענקה לנשות בריטניה זכות הצבעה כללית.
 
==פעילות ציבורית==
שורה 27:
בשנת 1897 הפכה פוסט לנשיאת ה-NUWSS) The National Union of Women's Suffrage Societies), ארגון גג של התנועה הסופרג'יסטית. התנועה תחת מנהיגותה נקטה בקו הסברה מתון אך נחוש, הפועל בדרכי שלום. פעילותו כללה ארגון עצרות, פרסום כרזות והפצת מידע, החתמת עצומות, ארגון חוגי בית ו[[שדלנות]] בפרלמנט.
 
עם התקדמות המאבק, החלה מתיחות פנים-ארגונית ב-NUWSS, בין הצד היוני של פוסט, לצד הנצי של הפעילה אמלין פנקהרסט, ששאפה לקדם את המאבק באמצעים מיליטנטיים יותר. בשנת 1903 התנועה התפצלה, וחלק מהארגונים פרשו והתארגנו תחת הנהגתה של פנקהרסט בארגון [[איגוד הנשים החברתי והפוליטי]] {{כ}}(WSPU, Women's Social and Political Union). נשות ה-WSPUהאיגוד זכו לכינוי "סופרג'טס", להבדיל מהמונח הכללי, "סופרג'יסטיות". אלה נקטו בשלל פעולותבפעולות שמטרתן לעורר פרובוקציה, חלקן היו בלתי חוקיות: הפרות סדר, שביתות רעב בזמן מעצר, פעולות ישירות המכוונותהטרדה נגדשל חברי פרלמנט ושרים. בשיא המאבק פנו הסופרג'טס לפעולות אלימות יותר, כמו הצתה וונדליזם{{הערה|הרמן, תמר. '''לעלה למטה: תנועות חברתיות ומחאה פוליטית''', כרך ראשון, האוניברסיטה הפתוחה 2004, עמ' 177.}}. על אף תשומת הלב הציבורית הרבה שהשיגו נשות ה-WSPUהאיגוד, הרוב המוחץהגדול של התנועה הסופרג'יסטית המשיך לזהות עצמו עם ארגון ה-NUWSS: כך, בשנת 1913, תחת ארגונה של פנקהרסט התאגדו בסך הכל כ-2,000 פעילות, ואילו תחת ארגון ה-NUWSS התאגדו כ-50,000.
 
פוסט, שהמשיכה לכהן כנשיאת ה-NUWSS, התנגדה בכל לבה לפעולות אלימות. היא התבטאה רבות נגד פנייה לאלימות, מתוך חשש שהדבר משווה לתנועה תדמית לא-רצינית ואירציונלית, תדמית שהייתה רווחת גם כך ביחס לנשים בחברה השמרנית של תחילת המאה ה-20. בכתביה הדגישה פוסט את הפנייה להגיון ככלי מרכזי ואפקטיבי להשגת המטרה{{הערה|Garrett Faucett,Millicent. '''Women's Suffrage: a Short History of a Great Movement''', London Jack, 1912, p.64}}.
חשש נוסף שהביעה פוסט היה מפני פגיעה ביחסי האמון שנרקמו במאמץ רב בין נשות ה-NUWSS לחברי פרלמנט אוהדים לנושא, שלא פעם ספגו גם הם ביקורת חריפה מצד הסופרג'טס. עמדתו של ארגון ה-WSPU הייתה, שהדרך היחידה להעביר את השינוי המיוחל בחוק שיעניק לנשים זכות הצבעה, היא אימוצו על ידי הממשלה, ולא תוך שכנוע של חברי פרלמנט באופן פרטני עד להשגת רוב. לכן, מושא ההתקפה מצד הסופרג'טס נבחר פעמים רבות על רקע השתייכות מפלגתית, ולא על רקע נטייה אישית בנושא{{הערה|Garrett Faucett,Millicent. '''Women's Suffrage: a Short History of a Great Movement''', London Jack, 1912, p.67}}.
 
עם זאת, פוסט עצמה הודתה שפעולות פרובוקטיביות אלואיגוד שלהנשים ה-החברתי WSPUוהפוליטי משכו תשומת לב ציבורית למאבק באופן חסר תקדים{{הערה|Garrett Faucett,Millicent. '''Women's Suffrage: a Short History of a Great Movement''', London Jack, 1912, p.62}}. על אף הצהרותיו הפומביות של ה-NUWSS כי אינו תומך באלימות המופגנת על ידי הסופרג'טס, הארגון מחה לא פעם נגד השימוש המופרז בכוח נגדן על ידי רשויות החוק, ולעיתים אף שיבח את אומץ לבן של הסופרג'טס באופן גלוי, אפילו אם הסתייג ממעשיהן.
 
עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] ב-1914, הפסיק ארגון ה-WSPU את פעילותו באופן כמעט מוחלט, והפנה את משאביו לסיוע למאמצי המלחמה. ארגון ה-NUWSS בהנהגת פוסט המשיך בפעילותו. בהיותו ארגון שפועל בדרכי שלום, פעילותו לא נתפסה מבחוץ כאנטי-פטריוטית, והיות ורבים מפעיליו הגדירו עצמם פציפיסטים, לא הגיעה דרישה לחדול מפעילות מפנים. הארגון המשיך לפעול לכל אורך המלחמה, כשהוא משכיל לרתום לצורכי תעמולה את תרומתן הגדולה של נשים למאמץ המלחמתי.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/מיליסנט_פוסט"