פמיניזם בממלכה המאוחדת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מיון חדש לקטגוריה:פמיניזם לפי מדינה: "הממלכה המאוחדת" באמצעות HotCat
החלפות (), סידור קטגוריות, הסרה (כמו)
שורה 57:
[[שנות החמישים]] בממלכה המאוחדת נחשבות לתקופה עגומה לפמיניזם. בעקבות מלחמת העולם השנייה, הושם דגש חדש על נישואים, והמשפחה הגרעינית נחשבה לבסיס של כ[[מדינת רווחה|מדינת הרווחה]] החדשה.{{הערה|{{Citation|last=Ward|first=Paul|contribution=Gender and national identity: Gender, 'race' and home in post-war Britain|editor-last=Ward|editor-first=Paul|title=Britishness since 1870|page=50|publisher=Routledge|place=London New York|year=2004|isbn=9780415220170|ref=harv|postscript=.}}}}{{הערה|שם=Pugh 1990: 158|{{Citation|last=Pugh|first=Martin|contribution=Domesticity and the decline of feminism 1930–1950|editor-last=Smith|editor-first=Harold L.|title=British feminism in the Twentieth Century|page=158|publisher=University of Massachusetts Press|place=Amherst, Massachusetts|year=1990|isbn=9780870237058|ref=harv|postscript=.}}}}
 
בשנת [[1951]] היה אחוז הנשים הנשואות 75% (אותו אחוז מן הנשים גם לא עבדו מחוץ לבית); ליתר דיוק, 84.8% מהנשים בין הגילאים 45 ו-49 היו נשואות.{{הערה|{{Citation|last=Lewis|first=Jane|contribution=Patterns of marriage and motherhood|editor-last=Lewis|editor-first=Jane|title=Women in England, 1870-1950: sexual divisions and social change|page=3|publisher=Wheatsheaf Books Indiana University Press|place=Brighton, Sussex Bloomington|year=1984|isbn=9780710801869|ref=harv|postscript=.}}}} {{הערה|{{Citation|last=Bruley|first=Sue|contribution=From austerity to prosperity and the pill: the Post-War years, 1945–c.1968|editor-last=Bruley|editor-first=Sue|title=Women in Britain since 1900|page=131|publisher=St. Martin's Press|place=New York|year=1999|isbn=9780333618394|ref=harv|postscript=.}} [https://dx.doi.org/10.1007/978-1-349-27743-8_6 Also available online.]}} ב-[[1953]], ספר עצה פופולרי לנשים קבע: "אפשר לראות נישואים מאושרים לא כערך קדוש אלא כדרך החיים הטובה ביותר והפשוטה ביותר עבור כולנו".{{הערה|{{Citation|last=Whiteman|first=Phyllis|contribution=Making the marriage bed|editor-last=Whiteman|editor-first=Phyllis|title=Speaking as a woman|page=67|publisher=Chapman & Hall|place=London|year=1953|oclc=712429455|ref=harv|postscript=.}}}}
 
בתום [[מלחמת העולם השנייה|המלחמה]] נסגרו מעונות הילדים והסיוע לנשים עובדות היה מוגבל, הרפורמות החברתיות שיושמו על ידי [[מדינת רווחה|מדינת הרווחה]] החדשה כללו קצבאות משפחה שנועדו לסבסד משפחות ולאפשר לנשים לא לעבוד מחוץ לבית.{{הערה|{{Citation|last=Bruley|first=Sue|contribution=From austerity to prosperity and the pill: the Post-War years, 1945–c.1968|editor-last=Bruley|editor-first=Sue|title=Women in Britain since 1900|page=118|publisher=St. Martin's Press|place=New York|year=1999|isbn=9780333618394|ref=harv|postscript=.}} [https://dx.doi.org/10.1007/978-1-349-27743-8_6 Also available online.]}}
שורה 79:
ב-[[1990]], עם הצגת החוק חדש שעסק ב[[הפריה]] וה[[אמבריולוגיה]] {{אנ|Human_Fertilisation_and_Embryology_Act_1990}}, חל שינוי וההפלה הפכה ללא חוקית כבר מהשבוע ה-24, למעט מקרים יוצאים מן הכלל כמו צורך להציל את חייה של האישה, עדויות ממשיות שהעידו על בעיות העובר, וסיכון חמור לבריאות הפיזית או הנפשית של האשה. יתר על כן, באופן רשמי כל ההפלות היו עדיין מוגבלות למקרים של סיכונים לחיי האשה, הבריאות הנפשית שלה, אונס, בעיות של העובר או גורמים סוציו-אקונומיים.
 
שביתת התופרות התעשייתיות במפעל [[פורד]] ב-[[1968]], בהנהגת רוז בולנד, איילין פולן, ורה סים, גוון דייוויס ושילה דאגלס, קרתה כיוון שהנהלת המפעל הודיעה לתופרות באופן שרירותי וחד-צדדי על הורדה בדרגתן המקצועית, ובשכרן. כתוצאה ממהלך זה, הפך שכרן לנמוך ב-15% מזה של הגברים בדרגתן החדשה.{{הערה|שם=LELR Issue 121|[http://www.thompsons.law.co.uk/ltext/lelr-issue-121-index-page.htm LELR Issue 121], Thompsons Law. Retrieved 4 October 2010}}{{הערה|שם=BBCReunion|[http://www.bbc.co.uk/radio4/history/reunion/reunion7.shtml The Reunion], BBC, published 2003. Retrieved 4 October 2010}}{{הערה|שם=times1|[http://business.timesonline.co.uk/tol/business/law/article6157667.ece Dagenham car plant stitch-up that triggered fight for equal pay], The Times, 24 April 2009. Retrieved 4 October 2010}}{{הערה|שם=wainwright|[http://www.wainwrighttrust.org.uk/archive_winners.htm Equal Pay Heroes Honoured: Breakthrough 2006] {{webarchive|url=https://web.archive.org/web/20120313091527/http://www.wainwrighttrust.org.uk/archive_winners.htm|date=2012-03-13}} The Wainwright Trust, published 2006. Retrieved 4 October 2010}} בעקבות התערבותה של ברברה קסטל, מזכירת המדינה לענייני עבודה ופריון בממשלתו של [[הרולד וילסון]], הסתיימה השביתה לאחר שלושה שבועות, עם חתימת עסקה שהעלתה חזרה את שיעור השכר ל-8% מתחת לזה של הגברים.{{הערה|שם=Ford Motor Company Ltd 1968|Report of a Court of Inquiry under Sir Jack Scamp into a dispute concerning sewing machinists employed by the Ford Motor Company Ltd. Author: Jack Scamp, published by HMSO, 1968.}} כדי לחזור לדרגתן המקצועית המקורית, נאלצו הנשים בשנת [[1984]] לשבות שוב, במשך שישה שבועות.{{הערה|שם=TUC History|{{Cite web|url=http://www.unionhistory.info/timeline/Tl_Display.php?irn=99|title=TUC - History Online|website=www.unionhistory.info}}}} השביתה בשנת 1968 הייתה גורם עיקרי לחוק לשויון בשכר, שעבר בשנת [[1970]]. כמו כן, בהשראת שביתת 1968, ייסדו הנשים [[איגוד עובדים|איגודי עובדות]], כמו למשל את "ועדת הפעולה הלאומית למען נשים" (NJACCWER), אשר קיימה הפגנה למען שויון בשכר בהשתתפות 1,000 איש ב[[כיכר טרפלגר]] ב-18 במאי [[1969]].{{הערה|שם=unionhistory.info|{{Cite web|url=http://www.unionhistory.info/timeline/Tl_Display.php?irn=776|title=TUC - History Online|website=www.unionhistory.info}}}}
 
חוק השוויון בשכר [[1970]], האוסר על אפליה בין גברים לנשים במונחים של שכר ותנאי העסקה, הוחלף ברובו בחלק 5, פרק 3, של חוק השוויון של שנת 2010.
שורה 124:
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פמיניזם בממלכה המאוחדת|*]]
 
[[קטגוריה:דפים עם תרגומים שלא נסקרו]]
[[קטגוריה:הממלכה המאוחדת: היסטוריה]]
שורה 130:
[[קטגוריה:הממלכה המאוחדת: תרבות]]
[[קטגוריה:פמיניזם לפי מדינה|הממלכה המאוחדת]]
[[קטגוריה:פמיניזם בממלכה המאוחדת|*]]