תלמוד בבלי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: צוי\1 |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 1:
{{ספרות חז"ל}}
[[קובץ:First page of the first tractate of the Talmud (Daf Beis of Maseches Brachos).jpg|שמאל|ממוזער|215px|העמוד הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד [[רש"י]] ובצד שני [[בעלי התוספות]]. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן [[כתב רש"י]]. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז [[דפוס שונצינו]].]]
'''התלמוד הבבלי''' הוא חיבור שבו מסוכמת הגותם ה[[הלכה|הלכתית]] וה[[אגדה (יהדות)|אגדית]] המרכזית של ה[[אמוראים]] - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת ה[[משנה]], מתחילת [[המאה ה-3]] ועד לסוף [[המאה ה-5]], שהתגוררו ב[[בבל]] וב[[ארץ ישראל]]. הגות זו נכתבה בעיקרה כפרשנות על דברי דורות קודמים של חכמים, בפרט
בנוסף לתוכן האמוראי, מצויים בתלמוד קטעי עריכה וקישור שנכתבו בתקופה מעט מאוחרת יותר בידי עורכים בבליים מדור ה[[סבוראים]], שחלק מדבריהם משוקעים בתלמוד עצמו{{הערה|הרב יהודה פרומן, [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/hatalmud/a14-2.htm התלמוד כהוויתו], פרק ארבעה-עשר: רבנן סבוראי, תשרי תשס"ד, אתר דעת}}. מלבד המשנה מביא התלמוד גם מובאות תנאיות אחרות, שלא נכנסו לסדרי המשנה, המכונות "[[ברייתא|ברייתות]]" - חיצוניות (חלקן מוזכרות גם במדרשי התנאים: [[מכילתא]], [[ספרא]] ו[[ספרי]]
שפת התלמוד הבבלי היא שילוב של [[עברית משנאית]] (בציטוט המשנה וציטוט דברי אמוראים מוקדמים) ו[[ארמית בבלית]] (בטקסט הפרשני). התלמוד הבבלי הוא בעל היקף גדול, ובמהדורות השגרתיות – שבהן נדפס התלמוד כשאליו מסופחים אוסף של פרשנים ופוסקים שונים – הוא מודפס ב-20 כרכים. החל מהדפסת [[ש"ס ונציה]] בשנים [[1520]]–[[1523]], נקבעה "צורת הדף", שקבעה את עיצובם וחלוקתם של דפי התלמוד והמפרשים שלצדם. חלוקה זו נשמרה גם ב[[ש"ס וילנא|מהדורת וילנא]], שהיא הבסיס למהדורות הנפוצות של התלמוד הבבלי עד לימינו. לפי חלוקה זו מצויים בתלמוד הבבלי 2,711 דפים.
| |||