דילול שרירים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קידוד קישורים |
מ תיקון כיווניות הערת שוליים |
||
שורה 7:
== הגדרת המצב ==
עד שנת [[2009]] לא הייתה הגדרה כללית ואחידה בגישה רפואית לדלדול [[שריר]]ים.{{הערה|1=http://dspace.ubvu.vu.nl/bitstream/handle/1871/30105/235839.pdf?sequence=1 TOWARDS A DEFINITION OF SARCOPENIA – RESULTS FROM EPIDEMIOLOGIC STUDIES|שמאל=כן}}
קבוצת חוקרים אירופאים בשם "EWGSOP"{{כ}},{{הערה|EWGSOP{{כ}} הם ראשי התיבות של "The European Working Group on Sarcopenia in Older People"}} שבדקו את התופעה אצל [[קשיש]]ים, פיתחו הגדרה קלינית שימושית לדלדול שרירים ו[[אבחנה]] כללית הקשורה לגיל.{{הערה|http://ageing.oxfordjournals.org/content/39/4/412.full Sarcopenia: European consensus on definition and diagnosis Report of the European Working Group on Sarcopenia in Older People|שמאל=כן}} לאבחנת דלדול שרירים EWGSOP הבחינו בנוכחות ירידה [[מסה|במסת]] [[שריר שלד|שריר השלד]] וגם ירידה ב[[טונוס|רמת התפקוד]] שלו (כוח וביצועים). המדד העיקרי לחוזקת השריר הוא המסה שלו, והיא זו שמספקת לשריר את היכולת לבצע את הפעילויות שלו כגון [[עמידה]], [[הליכה]], [[נשימה]] ועוד.
[[שריר שלד|שריר השלד]] תומך בגוף ונותן לו האפשריות לנוע במרחב, שאיפת [[חמצן]], [[מטבוליזם|תהליכים מטבוליים]], ויסות [[אנרגיה]] ובנוסף הוא המאגר העיקרי ל[[חלבונים]] בגוף. מערכת הגוף שלנו מכינה את עצמה למצבים חריגים ולכן תמיד יש לנו כמות עודפת, כך היא [[מערכת השרירים]]: מה[[ילדות]] עד גיל יותר מבוגר יש לנו כמות עודפת של שריר שתומכת בגוף בהיותו חשוף ל[[לחץ]] ומאפשרת את המשך תפקודו. תהליך הירידה במסת השריר הוא תהליך טבעי, אבל ירידה משמעותית בזמן קצר נחשבת לירידה [[פתולוגי]]ת. לירידה מסוג זה סיכון מוגבר עקב חוסר [[פעילות גופנית]], [[שכיבה]] ממושכת עקב [[ניתוח]]ים או מחלות (למשל [[דלקת ריאות]] שגורמת גם לחוסר פעילות). לתופעה זאת קוראים "סרקופניה". [[שכיחות]] סרקופניה היא 30% בקרב אנשים מעל גיל 60. המשמעות היא ש[[טונוס|פעילות השריר]] מופרעת באופן קשה וקיימת חולשה, עייפות, חוסר יכולת לנוע, ירידת תפקוד וירידת סבילות ל[[טמפרטורה|חום]] ולקור. גם התהליכים המטבוליים כמו פירוק [[סוכר]] וספיגת [[חומרי מזון|נוטריאנטים]] מופרעים, ועלולה להופיע [[תנגודת לאינסולין]] (Insulin Resistance), שתורמת לפגיעה ב[[לב]] וב[[כלי הדם]] והופעת סוכרת בהמשך. הסרקופניה היא אחד המרכיבים העיקריים ב[[תסמונת התשישות]] (pathosis), תסמונת [[גריאטריה|גריאטריות]] שגוררת ירידה תפקודי, [[תחלואה]] ואף תמותה.
שורה 31:
==טיפול ומניעה==
*'''[[פעילות גופנית]]''': פעילות גופנית נחשב לעניין בעל משמעות מאוד גבוהה בטיפול דלדול שרירים, יש הוכחות שמראות את ההשפעה של ה[[התעמלות]] על המסה של השריר והתפקוד שלו. תרגיל פשוט עשוי לתרום ל[[סינתזת חלבונים]], לחזק את השריר ולהגדיל את המסה שלו. בנוסף יש עוד הוכחות לגבי התעמלות בגילאים יותר גבוהים (אצל קשישים) שגם שם יש תרומה משמעותית לפעילות הגופנית לטווח הארוך.{{הערה|שם=Resistance exercise acutely increases MHC and mixed muscle protein synthesis rates in 78-84 and 23-32 yr olds.|https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10751194}}{{הערה|שם=Exercise, aging, and muscle protein metabolism.|https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14570859}}
*'''[[טיפול תרופתי]]''': נכון לעכשיו, אין סוכנים שאושרו לטיפול בסרקופניה אבל יש טיפולים תרופתיים שיכולים לעזור לחולים ולשפר להם את מצבם הבריאותי. אסטרטגיות טיפוליות אפשריות כוללות שימוש ב[[טסטוסטרון]] או ב[[סטרואידים אנבוליים]], הבעיה היא ששימוש ארוך טווח בטסטוסטרון או ב[[סטרואידים אנבוליים]] יש לו השלכות כמו תסמיני [[ערמונית]] אצל [[גברים|הגברים]] ולגבי [[נשים|הנשים]] הוא לא מזיק אבל עדיין יש חששות. תוצאות ניסוי אחרון שנעשה על שימוש בטסטסטרון הראו שהשימוש הממושך עלול לגרום ל[[אירועי לב]] ו[[אירועי כלי דם|כלי דם]] שליליים, יש ראיות לכך שחלופת טסטוסטרון בגברים [[היפוגונדאליים]] משפרת איכות חיים, LOQ (Quality of Life), מעלה [[חשק מיני]], מחזקת [[שריר]]ים, משפרת מצב [[עצם]] ומשפרת [[קוגניטיבי|מצב קוגניטיבי]]. נשאלת השאלה אם יכול טסטוסטרון להשפיע גם בנשים. תרופות אחרות שאושרו הוכח שגם להן יש השפעה אבל הסיכוי להן הוא קלוש ולא כל כך משמעותי כמו שאר התרופות שהשתמשו בהם. טיפולים חדשים בפיתוח קליני יש להם הבטחה גדולה בתחום זה, כולל [[מאפננים סלקטיביים]] [[לקולטן אנדרוגן|לקולטן האנדרוגן]] (SARMs), כפי שמעיד מחקר שנעשה לאחרונה. SARMs Nonsteriodal הם בעלי עניין מיוחד, הם מפגינים טיפולים חדשים בפיתוח קליני לקיים הבטחה גדולה בתחום זה, כולל מאפננים סלקטיביים [[קולטן]] האנדרוגן (SARMs). SARMs Nonsteriodal הם בעלי עניין מיוחד, בהתחשב הם מפגינים סיליקטיביות משמעותית בין ההשפעות אנבוליים של טסטוסטרון על שריר, אבל כנראה עם לא מעט אפקטים אנדרוגנית כגון גירוי [[ערמונית]] אצל גברים או [[פוריות (ביולוגיה)|פוריות]] בנשים.{{הערה|Emerging drugs for sarcopenia: age-related muscle wasting|שמאל=כן}}
*'''[[דיאטה]], [[תזונה]] ו[[פעילות גופנית]]''': הערכה תזונתית אצל החולה יכולה להעיד על מצב של [[תת תזונה]] או אפילו אם יש סיכוי למצב של [[תת תזונה]], בנוסף לכך יכולים להיעזר בהערכה תזונתית כדי לקבוע אם הדיאטה מצליחה לשמור על [[מסת הגוף]] ואין מצב של ירידה במסת השריר. הגוף נחוץ להמון [[מרכבים תזונתיים]] ([[ויטמינים]], [[חלבונים]], [[סוכר]], [[נויטרנטים]] ועוד), רוב המרכיבים הללו מסופקים מהמזון שאנחנו אוכלים. לכן דיאטה נכונה יכולה לספק את הגוף במה שנחוץ לו ולא להגיע למצב של [[הריסת שירי]] כדי לקבל [[חלבון]] למשל. בנוסף לכך יש גם השפעה מאוד משמעותית לפעילות הגופנית, מחקרים רבים מדברים בשבח [[אימון התנגודת]] בקרב זקנים תשושים עם סרקופניה משמעותית ועם כמה היא עוזרת בהחלמתם.
* ''' [[:en:Whole body vibration|WBV - Whole Body Vibration]]''': פותחה שיטה שהיא יחסית חדשה ולא פופולרית של הרעדת גוף כללית, WBV ) Whole Body Vibration), כמחזקת שריר. הוכח מחקרית שהשיטה הזו מחזקת את השריר ועוזרת בהחלמה. "בשיטה זו עומדים על פלטפורמה שיוצרת [[הרעדה אנכית]] סינוסואידיאלית בתדירות של 2.5 עד 40 הרץ, עם אמפליטודות של 10.5-2 מ"מ המועברות לגוף כדי לגרות את [[קולטני חישה|קולטני החישה]] של השריר. ההרעדה אמורה לשפעל [[יחידה מוטורית|יחידות מוטוריות]] שמשפיעות על הסיבים ה-[[:en:Skeletal striated muscle|Fast Twitch]], אלה שיש להם תפקיד [[טונוס|בכוח]] וב[[סיבולת]]. ההרעדה, כנראה, אינה רצויה לסובלים [[מאוסטאופורוזיס]] ומבעיות [[מפרקים]] קשות. הפעלה אחת נמשכת כ-30 דקות, ובמחקרים מדברים על 3 פעמים בשבוע במשך מספר חודשים. מחקר, שבדק הרעדת גוף כללית לעומת [[תרגול תנגודת]], הראה שהרעדה טובה מאוד בנשים זקנות. מחקר אחר הראה, שלהרעדת גוף כללית פוטנציאל למנוע או אף לתקן איבוד מסת שריר בגברים מעל 60.{{הערה|1=השיטה הזו מצוטטת ממאמר בלינק הזה, 1=http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=918&sheetid=71}} "{{הערה|1=http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=918&sheetid=71}}
| |||