אמיל ז'אק-דלקרוז – הבדלי גרסאות

בשנת 1881, היה חבר באגודה לספרות יפה, Belles-Lettres Literary Society, קבוצת סטודנטים שהקדישה את עתותיה למשחק, כתיבה וביצוע מוזיקה באופן כללי. אותו זמן גילה דלקרוז עניין ב[[הלחנה]], בעיקר. בשנת 1884 למד הלחנה אצל [[לאוליאו דליב]] ו[[גבריאל פורה]].{{הערה|"אמיל ז'אק-דלקרוז" ב[[מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים]] אונליין}} בערך באותה שנה היה ב[[קומדי פרנסז]]. בהמשך למד הלחנה אצל מתיס לוסי, שהשפיע עליו בתהליך ההתפתחות הרתמית. בשנת 1886 היה עוזר [[מנצח]] בארג'ליה, שם גילה את [[מוזיקה עממית|מוזיקת העם]] ה[[ערבית]]. בקשר סוג זה של מוזיקה, עמד דלקרוז על כך, שיש בנמצא עולמות שונים של ביטוי רתמי, שכל אחד מהם דורש דרך כתיבה שונה, כמו גם סגנון ביצוע ייחודי. בהתאם לכך, פיתח סוג חדש של [[תו (מוזיקה)|כתב תווים]]. בשנת 1887, נסע ל[[האוניברסיטה למוזיקה ואמנויות הבמה של וינה|קונסרבטוריון של וינה]], שם למד אצל [[אנטון ברוקנר]].