הבדלים בין גרסאות בדף "מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה"

←‏הקשר המאמר: זה כבר כתוב בפרק המסר ולא רלוונטי כאן.
מ (ציטוט)
(←‏הקשר המאמר: זה כבר כתוב בפרק המסר ולא רלוונטי כאן.)
 
 
הדעות חלוקות לגבי המצאות המאמר של "מעשה ידי טובעים בים" בסוגיה במגילה.
*פרופ' [[שלום רוזנברג]] טוען שמאמר "מעשה ידי טובעים בים" הוא מאמר שמשמעותו שהקב"ה אינו שמח אפילו במפלתם של רשעים, והוא מהווה חיזוק לתמיהה שמעלה רבי יהושע בן לוי - וכי הקב"ה שמח במפלתם של רשעים? פרופ' רוזנברג מביא גם את השורה הקודמת בגמרא{{הערה|טקסט הגמרא: ומי חדי הקב"ה במפלתן של רשעים? והא כתיב (דברי הימים ב כ, כא) "בצאת לפני החלוץ ואומרים הודו לה' כי לעולם חסדו", וא"ר יוחנן מפני מה לא נאמר "כי טוב" בהודאה זו - לפי שאין הקב"ה שמח במפלתן של רשעים!}} (ומקביליה במקורות תנאיים) שלטענתו מוכיח שאין הקב"ה שמח אפילו במפלתן של רשעים לא-יהודים.
* פרופ' [[דוד הנשקה]] טוען שמאמר "מעשה ידי טובעים בים" שולב בסוגיה בתקופה מאוחרת של סתם תלמוד, בניגוד למשמעותה המקורית.
*הרב ד"ר [[אליהו זייני]] טען שמטרת הבאת המימרא של מעשה ידי במסכת מגילה היא המשך למשמעותו המקורית, לשיטתו, ובני ישראל הם ה"רשעים" הנמצאים בסכנה ב[[יציאת מצרים]] בגלל שהם נידונים על חטאיהם. כראיה לכך מביא הרב זייני את המאמר: "אמר הקדוש ברוך הוא כשם שששתי על המצרים לאבדם כך כמעט ששתי על ישראל לאבדם ומי גרם להם שינצלו מימינם ומשמאלם."{{הערה|מכילתא דרבי ישמעאל בשלח פרשה ו}}