גדי איזנקוט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Marloweperel (שיחה | תרומות) |
Marloweperel (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 66:
בלב התוכנית עומד מסמך [[אסטרטגיית צה"ל]] אותו הפיץ הרמטכ"ל לציבור בישראל בצעד חסר תקדים{{הערה|[http://www.idf.il/SIP_STORAGE/FILES/9/16919.pdf אסטרטגיית צה"ל], [[דובר צה"ל]], {{כ}} 13.08.2015}}. במסמך זה שפורסם באוגוסט 2015 מוגדרים שלושה מרכיבי ליבה: תפיסת הפעלת הכוח של צה"ל, תפיסת הפיקוד והשליטה ובעקרונות [[בניין הכוח]] הנגזרים מתפיסות אלה.
תפיסתו האסטרטגית של איזנקוט קובעת שהמבחן העליון של העשייה הצבאית הוא ביכולת לקיים תקופות רגיעה ביטחונית ארוכות כדי לאפשר למדינה להתפתח. היצירה והשימור של רגיעה ארוכת טווח הוא תוצאה של הרתעה שמושגת באמצעות עוצמה צבאית ונחישות להפעיל את הכוח במידת הצורך. האסטרטגיה מגדירה שני סוגים של מערכות: מערכה להשגת הכרעה במסגרתה יפעל צה"ל במלוא העוצמה להשגת המטרות{{הערה|1={{מערכות|גל פרל פינקל|מלחמות לוקחות זמן שלישראל אין|0/113670|487, מרץ 2020}}, עמ' 20.}}. ו[[עימות מוגבל|מערכה מוגבלת]] בה הפעלת הכוח מאופיינת בריסון במטרה למנוע הסלמה.
מרכיב חיוני נוגע לצורך לסיים את העימותים בזמן הקצר ביותר. אסטרטגיית צה"ל מנסה לתת למרכיב זה מענה באמצעות שינוי בדפוס הפעלת הכוח על ידי מהלומה משולבת מיידית ובו זמנית באמצעות תמרון ואש. כך, הפעלה בעוצמה ובמהירות תוך איום על השרידות השלטונית של האויב להקטנה של משך הלחימה, צמצום הפגיעה באוכלוסייה בלתי מעורבת והקטנת הלחץ הבינלאומי על ישראל הגדל ככל שנמשכת הלחימה. במסגרת האסטרטגיה, הוגדרה תפיסת [[המערכה בין המלחמות]] (מב"ם), המנוהלת בשגרה כשמטרתה לשמר ולהעצים את הישגי המערכה הקודמת, להרחיק את המלחמה הבאה, תוך החלשת האויב וצמצום התעצמותו במקביל לשיפור הלגיטימציה של צה"ל לפעול ושלילת הבסיס הלגיטימי של האויב.
| |||