הבדלים בין גרסאות בדף "ביקורת המקרא"

נוספו 892 בתים ,  לפני שנה
+ מקור
(+ מקור)
 
הביקורת ההיסטורית הייתה התחום הדומיננטי של ביקורת המקרא עד סוף [[המאה ה-20]], אז מבקרי המקרא החלו לעסוק יותר בחקר משמעות הטקסט ומקורותיו. עיסוק זה פיתח שיטות שונות שהתבססו על תחום [[תורת הספרות|הביקורת הספרותית הקלאסית]]. ביקורת מתקופתנו עוסקת יותר בנקודות מבט חדשות הנשענות על [[ספרות]] וגישות שונות מתחום ה[[סוציולוגיה]] מתוך מטרה להבין את הטקסט ואת העולם בו הוא נוצר.
 
בחלקה האחרון של המאה ה-20 החלו פרופסור [[מאיר שטרנברג]] (פרופסור ב[[אוניברסיטת תל אביב]] וחתן [[פרס ישראל]]) והחוקר אורי אלטר, ליישם במחקר הדיאכרוני את הטכניקות של [[ביקורת ספרות]]. מסקנת מחקריהם הייתה שהטקסט של התנ"ך הקיים בידינו נחשב יצירה קוהרנטית ושרבות מה"בעיות" שנטענו בידי חוקרי מקרא דיאכרונים קודמים, הן פרי כפייה מלאכותית של רגישויות אסתטיות שאינן רלוונטיות לתקופת התנ"ך{{הערה|The poetics of biblical narrative : ideological literature and the drama of reading / Meir Sternberg}}'{{הערה|The Literary guide to the Bible / edited by Robert Alter and Frank Kermode}}.
 
== התייחסות הממסד הדתי==
פירוש [[דעת מקרא]], שנכתב על ידי חוקרי מקרא אורתודקסים החל בשנות ה-60 וכלה בראשית שנות האלפיים, ויועד לשימוש הציבור הרחב, נהג לדחות את טענות המבקרים באופן אגבי ובלי לאזכרן במפורש. מן העבר האחר יצר [[מרדכי ברויאר]] תאולוגיה חדשה, "שיטת הבחינות", כדי לקבל את ממצאי המבקרים. הרעיונות שלו ושל תלמידיו נותרו נחלת חוגים מעטים.
 
פרופסור בנימין זומר פרופסור(מרצה למקרא ב[['בית המדרש לרבנים באמריקה]]' של התנועה הקונסרבטיבית, - JTS) פרסם בשנת 2015 את הספר "התגלות וסמכות: סיני בתנ"ך ובמסורת", בו הוא מפתח המחקר הדיאכרוני ומראה כי הוא אינו סותר לרעיון ההתגלות במעמד הר סיני ולתוקף המחייב שיש להתגלות זו כלפי כל היהודים.
 
==ראו גם==
36,791

עריכות