המנהל האזרחי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למינהל מקרקעי ישראל
מ ניסוח
שורה 27:
מיד לאחר [[מלחמת ששת הימים]] הוחל [[הממשל הצבאי הישראלי בשטחים]], שהיה אמון הן על ההיבט הביטחוני והן על הטיפול באוכלוסייה האזרחית. [[יהודה ניצן]] מונה "מתאם העניינים האזרחיים בשטחים המוחזקים", תפקיד זמני שביצע בשירות מילואים וכיהן בו במשך מספר חודשים. ב-10 בספטמבר 1967 מונה אל"ם [[דן חירם]] כמתאם העניינים האזרחיים עד ספטמבר 1968.{{הערה|{{דבר|| דן חירם יתאם ענינים אזרחיים בשטחים המוחזקים|1967/09/15|00224}}}} במקביל מונה [[שלמה גזית]], באוגוסט [[1967]], ליו"ר ועדת התיאום המדיני-ביטחוני בשטחים, ולקראת סוף שנת [[1968]] מונה גם למרכז ועדת המנכ"לים המטפלת בנושאים אזרחיים בשטחים המוחזקים{{הערה|{{דבר||יד אחת לשטחים|1968/09/06|02600}}}} ובדצמבר 1967 מונה לראש מחלקת [[ממשל צבאי]] וביטחון מרחבי במטכ"ל.{{הערה|{{דבר||אל"מ שלמה גזית ראש מחל' הממשל הצבאי במטכ"ל|1967/11/24|00901}}}} תחת הממשל הצבאי התקיים מטה המינהל האזרחי שכלל שני ענפים: ענף כלכלה וענף מינהל ושירותים. בראש הענפים עמדו קציני צבא ולידם פעלו קציני מטה אזרחיים שהיו כפופים להם מבצעית אך מקצועית היו שליחים של משרדי ממשלה אזרחיים.{{הערה|{{דבר||מלחמות היהודים בשטחים|1968/09/25|00408}}}}
 
ראשי הערים בשטחים המוחזקים, לרוב הושארונשארו בתפקידיםבתפקידיהם (דוגמת [[מוחמד עלי אל-ג'עברי]] בחברון) והמשכווהמשיכו לנהל את העניינים האזרחיים בערים הגדולות. מעליהםלכל מונונפה מושליםמונה צבאיים לכל נפה,מושל קציניםצבאי בדרגת סגן אלוף,. בגדה בשבעהוקמו שבע נפות: חברון, בית־לחם, רמאללה, ירדן, שכם, ג'נין וטול־כרם. בשנת 1973 החל [[הממשל הצבאי הישראלי בשטחים|הממשל הצבאי]] לגבש תוכנית להעברת ניהול נושאים אזרחיים, כחינוך, בריאות וחקלאות לידימידי התושביםקציני המקומיים,המטה תפקידיםהישראלים בהםלידי החזיקו קציני מטההתושבים ישראליםהפלסטינים. הדבר לא יצא לפעול עקב התנגדות של ההנהגה המקומית שראתה במהלך שיתוף פעולה ונורמליזציה של [[הכיבוש הישראלי]].{{הערה|{{דבר|דני רובינשטיין|סמכויות אזרחיות בשטחים|1973/10/02|00505}}}}{{הערה|{{דבר||תכנית למינוי מנכ"לים מקרב תושבי השטחים בתחומי המינהל האזרחי|1974/03/28|00200}}}}
 
בשנת [[1981]] החליט שר הביטחון, [[אריאל שרון]], להפריד בין המשימה הרגילה של [[צה"ל]] להגן על [[מדינת ישראל]] ו[[אזרח]]יה מפני איומים חיצוניים, לבין אחריותו לדאוג לצורכיה האזרחיים של האוכלוסייה [[פלסטינים|הפלסטינית]] שבשליטת ישראל. לשם כך הוא הפריד את המנהל האזרחי מ[[הממשל הצבאי הישראלי בשטחים|הממשל הצבאי]] והותיר בידי הממשל הצבאי רק את האישור הסופי לפעולות בעניינים אזרחיים. ב-4 בנובמבר 1981 פוצלו הסמכויות,. המושלים הצבאיים הפכו לקציני המנהל האזרחי, סמכויותיהם צומצמו והם איבדו את השליטה עללנושאים הנושאאזרחיים הביטחוניבלבד. ראש המנהל האזרחי האחראי עליהןעליהם כפוף למתאם הפעולות בשטחים ולשר הביטחון. במקביל, הוקמו שלושה מרחבים: יהודה, בנימין ושומרון, שמפקדיהם, קציןקצינים בדרגת אלוף-משנה, עוסקים בביטחון שוטף וכפופים לאלוף [[פיקוד המרכז]] וממנו למטכ"ל ולשר הביטחון.{{הערה|שם=חלבי|{{כותרת ראשית|רפיק חלבי|הסתאבות המושלים הצבאיים, ישראל, 1983|1983/01/12|01400}}}} לאחר [[האינתיפדה הראשונה]], הורחבה פריסת צה"ל והוקמה [[אוגדת אזור יהודה ושומרון]]. המרחבים פוצלו לשש חטיבות מרחביות: [[חטיבת מנשה]], [[חטיבת אפרים]], [[חטיבת שומרון]], [[חטיבת בנימין]], [[חטיבת יהודה]] ו[[חטיבת עציון]].
 
בשנת [[1995]], כחלק מהסכם הביניים ([[הסכמי אוסלו|אוסלו]] II), הועברו חלק מסמכויות המנהל האזרחי ל[[הרשות הפלסטינית|רשות הפלסטינית]]. תפקידי המושלים הצבאיים של המנהל האזרחי בכל נפה בוטלו. כיוון שבידי ישראל נותרו סמכויות אזרחיות וביטחוניות רבות, היה צורך בתיאום של הרשויות הפלסטיניות עם אלו הישראליות, ולכן הקימו מדינת ישראל והרשות הפלסטינית את מפקדות התיאום והקישור (מת"ק). עם פרוץ [[האינתיפאדה השנייה]] חדלו משרדי המת"ק לעסוק בתיאום ובשיתוף פעולה בין הרשויות הישראליות והפלסטיניות כמעט לגמרי, ועבודתם התמקדה בטיפול בבקשות להיתרי מעבר בין חלקים של איו"ש ובין איו"ש לישראל. בניגוד לעבר, פונים בשנים האחרונות{{מתי?}} פלסטינים רבים ישירות למשרדי המת"ק הישראליים, מבלי להזדקק לשירותיהם של מקביליהם הפלסטיניים.