הכיבוש הסורי של החרמון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לרכבל
מ החלפות (תכנן)
שורה 34:
 
== כיבוש החרמון ==
בשעה 13:00 לערך המריאו משדה התעופה "עקרבה" שבפאתי [[דמשק]] ארבעה מסוקי [[מי-8]] ובהם כוחות קומנדו וטסו צפונה ומערבה לעבר רמת הגולן. בשעה 13:45 הסירו כל סוללות ה[[ארטילריה]] הסוריות לאורך החזית את רשתות ההסוואה ונערכו לירי. החל מהשעה 14:00, עם פתיחתה של [[מלחמת יום הכיפורים]], הופגז מוצב החרמון באופן אינטנסיבי שאילץ את חיילי המוצב להתכנס פנימה ולשהות באולם המוצב המרכזי. בשעה 14:55 בחסות ההרעשה הארטילרית הכבדה ניגשו מסוקי הסער הסורים לנחיתה סמוך לתחנת ה[[רכבל]] העליונה. בגישה לנחיתה התרסק אחד המסוקים לאחר שהרוטור הראשי שלו פגע בצלע ההר ורוב חייליו נהרגו. בסמוך לשעה 15:15 שככה ההפגזה וחמישה חיילי גולני יצאו מהמוצב וראו עשרות חיילים סורים נעים לכיוון שער המוצב. שני מקלעים מתוך השלושה שבעמדות הירי שמחוץ למוצב נפגעו מההפגזה ואילצו את חיילי גולני להשתמש בנשקם האישי מסוג [[עוזי]] ובמקלע התקין היחיד שבעמדת הירי. ירי חיילי גולני בלם וריתק את חיילי הקומנדו אולם בשל מחסור בתחמושת נאלצו הלוחמים לשוב למוצב בשעה 15:45.
 
[[קובץ:Syr-sf-1973.jpg|130px|ממוזער|ימין|איור של חייל קומנדו סורי, אוקטובר 1973.]]
בשלב זה חדרו חיילי גדודי [[הקומנדו הסורי]] לפתח המוצב אך נמנעו להיכנס פנימה לחדרי המוצב אלא ירו לתוכו, הטילו [[רימון רסס|רימוני רסס]] ו[[רימון הלם|רימוני הלם]] וצעקו ב[[ערבית]] וב[[עברית]] לחיילי המוצב להיכנע. פגיעה ב[[גנרטור]] הפסיקה פעולתו ובמוצב נשתרר חושך מרגע זה איבדו חיילי המוצב את הקשר החיצוני. חיילי המוצב הסתתרו במחילות הפנימיות של המוצב וכיסו את פניהם ב[[פלנלית]] בשל ה[[עשן]] והאבק הרב שיצר הירי ופיצוץ הרימונים במוצב. חלק מהחיילים הישראלים השיב באש לכיוון החדר המרכזי ובכך עיכב את התקדמות הסורים. בשעה 17:30 לערך ניסו מספר חיילים ישראלים לנוע אל פתח המוצב כדי להימלט לכיוון רכבל הסקי העליון אולם הם ניתקלו בחיילים סורים וחזרו פנימה. בשעה 19:00 פחת הירי הסורי לעבר חדרי המוצב והחיילים הישראלים הנצורים התכנסו בשתי קבוצות בחלקיו הפנימיים של המוצב החשוך ושמרו על שקט. בשעה 21:00 ניסתה קבוצת קצינים וחיילים לצאת בזחילה מהמוצב כשברשותם [[תת-מקלע]] עוזי אחד ובו מחסנית אחת. הם חלפו בסמוך לחיילים סורים ונעו באיטיות במשך שעה וחצי עד סמוך לתחנת הרכבל העליונה. שם נפתחה עליהם אש מטווח קרוב ממארב סורי. תחת האש העזה קבוצת החיילים התפזרה; חלקם נהרגו, חלקם נלקחו ב[[שבי]] ומקצתם הצליחו להימלט בריצה לכיוון מערב שם נתקלו במארב סורי נוסף. חיילים בודדים הצליחו להימלט גם ממנו ולחבור לכוחות צה"ל.
 
למחרת, ב-[[7 באוקטובר]] בשעה 9:00 בבוקר לערך, נשמעו קולות ירי מחצר המוצב. חיילים אחדים שנותרו במוצב סברו שמתנהל קרב של כוחות צה"ל לחילוצם ויצאו מהמוצב. אולם לאחר מרדף קצר השתלטו עליהם חיילים סורים פגעו בחלקם ולקחו אותם ב[[שבי]]. שאר החיילים שבמוצב הצליחו לאתר במוצב החשוך מזון, מכל פלסטיק שבו מים שהספיקו לימים אחדים ו[[מקלט רדיו]]. בחלוף ימים אחדים החיילים הנצורים התעודדו למשמע הידיעות ברדיו שתושבים של [[קיבוץ|קיבוצים]] מסוימים ב[[רמת הגולן]] הוחזרו לבתיהם והחליטו להחזיק מעמד ולא להיכנע לסורים. החיילים ניסו במספר הזדמנויות לצאת ממחבואם אולם ניתקלו בחיילים סוריים בחדר המוצב המרכזי וחזרו למחבואם. ב-[[15 באוקטובר]], לאחר תשעה ימי הסתתרות, יצאו ממחבואם החיילים הישראלים ונלקחו בשבי הסורי.
שורה 46:
לאחר כיבוש המוצב הגיעו אליו יועצים סוביטיים ונטלו ממנו ציוד אלקטרוני ישראלי שנשלח ל[[ברית המועצות]] לבדיקה. בנוסף תפסו הסורים מסמכים רבים.
 
[[פיקוד הצפון]] תיכנןתכנן [[הניסיון הישראלי הראשון לכיבוש החרמון במלחמת יום הכיפורים|מבצע לכיבושו מחדש של החרמון]] ו[[מוצב החרמון]]. כבר בלילה הראשון למלחמה ניתנה [[פקודת מבצע]] חפוזה וכוח מחטיבת גולני, שקיבל את ציודו בתחילת הלילה, החל לעלות ל[[רמת הגולן]] לכיוון החרמון. העלייה נעצרה משום ש[[צבא סוריה|הצבא הסורי]] כבר שלט בסביבה וגם נמסר על הימצאות [[טנק]]ים סוריים ב[[נווה אטיב]]. הכוח לא היה מצויד ולא מאורגן לקרב שכזה ונאלץ לשהות באזור [[מג'דל שמס]] ובחילוץ חיילים שהצליחו להימלט מהמוצב שנפל בידי הסורים.
 
רק לקראת סוף המלחמה בין ה-[[21 באוקטובר]] ל-[[23 באוקטובר]] הצליח צה"ל, ב[[מבצע קינוח]], לכבוש חזרה את החרמון, כולל חלק ממנו שהיה בשליטת סוריה טרם המלחמה.