רב סעדיה גאון – הבדלי גרסאות

על תפסיר רס"ג נכתבו כמה פירושים, החשוב שבהם הוא נוה שלום לרב [[עמרם קורח]], אחרון רבני תימן. כמו כן נכתבו הערות על ידי [[יוסף דרנבורג]] מהדירו, וכן על ידי הרב [[חיים כסאר]]. הרב [[יוסף קאפח]] ליקט מתרגום זה תרגומים רבים בעלי משמעות, ופרסמם בשם "פירושי רבינו סעדיה גאון על התורה". הרב משה פתיחי פרסם את התפסיר במסגרת חומש "דרך הקדמונים" (ירושלים, [[ה'תשע"ח]]) והוסיף לו פירוש נרחב. [[יהושע בלאו]] פרסם לקראת היותו בן מאה כרך ראשון מתוך סדרת פירושים על התפסיר, בשם "עיונים בתפסיר רב סעדיה גאון לתורה", כרך א: בראשית ([[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]], ירושלים, [[ה'תשע"ט]]).

הרבבמסגרת יום'פרויקט טובסעדיה חייםגאון' בןשל יעקבהרב דקנישיום הכהןטוב גינדי הקיםראו ב-אור 2015עד את 'פרוייקט סעדיה גאון', במסגרתו ראו אורעתה שני כרכים ראשונים, המכילים את התפסיר לחומשים בראשית ושמות, בשלושה מדורים: בערבית בגופן ערבי תקני, בערבית-יהודית מנוקדת, ובתרגום לעברית. לתפסיר נלווה ליקוט של ביאורים מדברי פרשנים שונים.

גם ל[[ספר ויקרא]] כתב רס"ג שרח, והוא כולל הלכות רבות בכל חלקי התורה, בתורת ה[[קרבנות]], דיני [[טומאה וטהרה]], [[איסור והיתר]] ועוד. קטעי גניזה שונים מפירוש רס"ג לויקרא הוהדרו במהלך השנים במספר [[כתב עת|כתבי עת]]. [[דוד סקליר]] עוסק, נכון לשנת [[2019]], באיסוף החומר לשם התקנת מהדורה של החיבור.