פיל מלחמה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
פלוטארכוס ==> פלוטרכוס
פלוטרכוס ==> פלוטארכוס (שחזור תיקון של מקורות היסטוריים)
שורה 13:
על פי [[ספר חשמונאים א']] גם במהלך [[מרד החשמונאים]] עשו ה[[סלווקים]] שימוש בפילי מלחמה. על פי התיאור בפרק ו', במהלך קרב בית זכריה הסתער [[אלעזר המכבי]] (אחיו של [[יהודה המכבי]]) על פיל מלחמה של הצבא ה[[סלווקים|סלווקי]] שהיה בעל שריון מיוחד. אלעזר שיער שהמלך [[אנטיוכוס החמישי]] נמצא על פיל זה, והחליט לסכן את חייו על מנת להציל את עמו ולהנציח את שמו בישראל. הוא רץ, שיסף את הפיל בחרבו, התמקם תחת בטנו ודקרו עם חניתו. הפיל מת אך בקריסתו אל הארץ מחץ את אלעזר. [[יוסף בן מתתיהו]] מסכם את הפרשה בכך שאף על פי שאלעזר הצליח להרוג חיילים רבים, לא הופקה תועלת ממעשהו חוץ משם העולם שעשה לעצמו.
 
במאות הבאות, עיקר השימוש בפילי מלחמה באירופה היה כנגד [[רומא העתיקה|האימפריה הרומית]], מ[[קרב הרקלה]] ([[מלחמת פירוס]], [[280 לפנה"ס]]) ועד צעדתו של [[חניבעל]] דרך האלפים ב[[המלחמה הפונית השנייה|מלחמה הפונית השנייה]], בה הפילים הפחידו את הלגיונות הרומים. כך, למשל מתאר [[פלוטרכוס]] את תפקידם המכריע של הפילים במלחמת פירוס {{ציטוט|תוכן=בעיקר עשו בהם <small>(ברומאים)</small> שמות כוחם ועצמתם של הפילים, כי אומץ לבם של הרומאים היה כאין וכאפס במלחמה נגדם, וסבורים היו שמן ההכרח הוא לפנות להם מקום כמו לנחשול מסתער או לרעש אדמה הרסני ולא לעמוד על עמדם ולמות חינם, או לסבול את הקשות שברעות ללא תועלת|מקור=פלוטרכוספלוטארכוס, [[חיי אישים]], פירוס, תרגום א. הלוי|מרכאות=כן}} אך כמו אלכסנדר הגדול גם הרומאים מצאו דרכים להתמודד מול הפילים. ב[[קרב זאמה]], הקרב האחרון של חניבעל, הכוחות הרומים הפכו את הסתערות הפילים לבלתי יעילה על ידי אימוצו של מערך קרב שסיפק לפילים מעברים דרכם יכלו עבור. ב[[קרב תפסוס]] <!-- (?) --> ([[46 לפנה"ס]]), צייד [[יוליוס קיסר]] את הלגיון החמישי, לגיון שהורכב על טהרת הגאלים, ב[[גרזן|גרזנים]] והורה ללגיונרים שלו לכוון את מכותיהם לרגלי הפילים. הלגיון עמד בהסתערות והפילים נעשו לסימלו. קרב זה היה הקרב האחרון בו נעשה שימוש משמעותי בפילים במערב.
 
[[קובץ:Bayon Angkor Relief1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צבא [[האימפריה הקמרית]] יוצא למלחמה נגד הצבא של עם הצ'אם {{אנ|Chams}}. תבליט במקדש באיון ב[[אנגקור]] שבקמבודיה מסוף המאה ה -12]]
שורה 32:
פילים שימשו למטרות צבאיות רבות. כחיות גדולות הם יכלו לסחוב מטען רב ולהוות [[כלי תחבורה]] יעיל. בקרב הפילים הוצבו לרוב במרכז השורה והיו יעילים בעצירת הסתערויות אויב או בפתיחת הסתערות משלהם.
 
הסתערות של פילים יכלה להגיע למהירות של 30 [[קילומטר לשעה]], ובניגוד ל[[פרשים]], חיל רגלים החמוש ב[[כידון|כידונים]] לא היה יכול לעצרם. עוצמתם הייתה כוחם הגולמי אשר בעזרתה התנגשו בשורות האויב, דרכו ומחצו כל שעמד בדרכם תוך נדנוד חטיהם. אלו שלא נמחצו הועפו לצדדים או אולצו לנוע אחורנית. מעבר לכך, ה[[אימה]] שהפילים השרו בליבותיהם של אלו שלא היו רגילים להילחם בהם (כמו הרומאים), גרמה לאויב לעיתים להישבר ולברוח רק למראה ההסתערות, פרשים היו לא בטוחים גם הם משום ש[[סוס]]ים אשר לא הורגלו לריח הפילים נבהלו בקלות. עורם העבה של הפילים הקשה מאוד על חיסולם או ניטרולם, וגובהם ומסתם הקנו הגנה לרוכבם. אולם, הם נטו להיכנס ל[[בהלה]] בקלות: לאחר ספיגת פציעות קלות, או לאחר מות רוכבם הם פתחו בריצת אמוק תוך פגיעה ללא הבחנה בניסיונם לברוח משדה הקרב. הנסיגה המבוהלת יכלה ליצור אבדות כבדות לשני הצדדים הלוחמים. כך, למשל, מנעה בהלת הפילים נסיגה מסודרת של [[פירוס]] וצבאו מהעיר ארגוס {{ציטוט|תוכן=יש מהם שלא שמעו כשצעק אליהם שייסוגו, אך גם אלו שבקשו לעשות כדבריו מנעום מזאת אותם הזורמים מאחוריהם דרך השער. כי הגדול שבפילים נפל לרוחב השער, והיה מוטל שם כשהוא נוהם ומעכב את המבקשים לסגת. ופיל אחר, ניקון שמו, אחד מאלה שנכנסו תחילה לעיר, חיפש את רוכבו שנפל מעליו מחמת פצעיו כדי להחזירו למקומו, והוא הסתער על אלה שבקשו לצאת וערבב בדחיפותיו אוהבים ואויבים כאחד, והם נפלו זה על גבי זה. משמצא את גופת אדוניו תפסו בחדקו והניחו לרוחב שתי שיניו וחזר לאחוריו כמשוגע ורמס את כל הנתקלים בו. ובעוד הם מעוכים ולחוצים זה לזה לא יכול אף אחד מהם לעשות כלום למען עצמו, אלא ההמון כולו התנועע והתנודד כגוף מרותק אחד לכאן ולכאן.|מקור=פלוטרכוספלוטארכוס, שם}}
החיילים הרומאים ניסו לעיתים קרובות לפגוע ב[[חדק]] הפיל, דבר אשר גורם לו [[בהלה]], ואם התמזל מזלם של הרומאים, לבריחתו בחזרה לשורות האויב.