מרוץ סמכויות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ קידוד קישורים, החלפות ( היות ש, צוין) |
||
שורה 3:
==רקע: הסמכויות==
בישראל, קיימים שני סוגי ערכאות העוסקות בעניינים הנוגעים לגירושים, בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה.
לפי סעיף 1 ל[[חוק שיפוט בתי דין רבניים]], נישואים וגירושים של יהודים בישראל, אזרחי המדינה או תושביה, נמצאים בסמכותם הייחודית של בתי הדין הרבניים. בתי הדין מוסמכים לדון גם בעניינים שונים הנלווים לגירושים ו'כרוכים' עם תביעת גירושין, אך בנושאים אלו קיימת סמכות מקבילה למערכת האזרחית, ובפרט לבית המשפט לענייני משפחה. העניינים העיקריים המצויים בסמכות מקבילה של הערכאות הם: [[מזונות]] האישה, מזונות ילדים, משמורת ילדים וחלוקת רכוש.
תתכן הבחנה בין הערכאה הדנה לבין הדין שלפיו תדון. בהתאם לסימן 51 לדבר המלך במועצתו, בענייני המעמד האישי יחול הדין האישי (הדתי). כך למשל, מזונות הם חלק מענייני המעמד האישי, ועל כן, גם בית המשפט לענייני משפחה, כאשר הוא דן בתביעת מזונות, אמור להחיל את הדין הדתי. מאידך, חוקים טריטוריאליים (אזרחיים) כדוגמת [[חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות]], עוסקים בנושאים שבסמכות בתי הדין, וממילא מחייב גם אותם. ב[[בג"ץ בבלי]] פסק [[נשיא בית המשפט העליון]] [[אהרן ברק]], כי פרט לענייני המעמד האישי, על בית הדין תמיד להחיל את הדין האזרחי. למרות זאת, במקרים רבים בתי הדין פוסקים לפי ה[[הלכה]] תוך התעלמות מהוראות חוק אזרחיות{{הערה|חדשות כל הזמן, [https://www.kolhazman.co.il/206334 על מרוץ הסמכויות], 26.4.17}}. כמו כן, ההחלה של הדין המהותי היא שונה{{הבהרה}}. בנוסף, הערכאות השונות אוטונומיות ביצירת סדרי דין - אופי הראיות הנדרש להוכחת טענות ואופן הגשתן. ההבדלים בסדרי הדין עשויים להשפיע על תוצאתו, וככאלה מהווים חלק ממרוץ הסמכויות.
שורה 19:
==מבחן הכריכה==
באותו פסק דין פסק בג"ץ שגם במקרה בו התביעה לבית הדין קודמת כרונולוגית, עדיפותו כפופה למבחני ה'''כריכה'''. "כריכה" היא צירוף של נושאים נוספים הנוגעים לגירושין, האמורים להידון בבית הדין הרבני דווקא, לתביעת הגירושין עצמה. במקרה שנושאים כאלו נכרכו לתביעת הגירושין, תינתן עדיפות לבית הדין הרבני ללא התחשבות במבחן הכרונולוגי. היות
# '''האם תביעת הגירושין שהוגשה כנה?''' - כלומר, האם קיימת עילת גירושין מבוססת לפי ההלכה?
# '''האם נעשתה כריכה כדין?''' - האם מדובר בנושאים הניתנים לכריכה? למשל מזונות ילדים (מזונות ילדים כן ניתנים לכריכה, ראו דנג"ץ 6454/14) וברית מילה אינם ניתנים לכריכה. האם התבצעה כריכה מפורשת - כלומר, האם
# '''האם הכריכה עצמה כנה?''' - כלומר, האם עצם הכריכה אינה צעד טקטי מצד בעל דין המבקש להיבנות מהכריכה?
אם התשובה לאחת השאלות היא שלילית, ''לא'' תינתן עדיפות לתביעה המוקדמת בבית הדין, אלא תיקבע על פי המבחן הכרונולוגי.
שורה 27:
בבג"ץ פלמן{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=00084970.n14|סוג=בג"ץ|עותר=אירה פייג-פלמן|משיב=ג'אורג' פלמן}}, פ"ד נז(2) 118 (2003)}}, בית המשפט נדרש לשאלה של סמכות הדיון בכנות הכריכה עצמה. נפסק כי שתי הערכאות מוסמכות להכריע בשאלה. השופטת [[דורית ביניש]] הבחינה בין שני מצבים שונים:
# כאשר טרם התקבלה הכרעה בנוגע להתקיימות תנאי הכריכה - מסור בידי כל ערכאה שיקול דעת לעכב את הדיון על מנת לאפשר לערכאה האחרת להכריע בשאלת הסמכות.
# כאשר הוכרעה שאלת הסמכות על ידי אחת מן הערכאות - הערכאה השנייה לא תיזקק לתביעה. אין לאפשר קיומם של הליכים מקבילים, באותם הנושאים, בשתי ערכאות השיפוט.
השופטת ביניש הותירה מקום לחריגים, "טעמים מיוחדים", אשר בהתקיים אחד מהם, תוכל ערכאת שיפוט להיזקק לתביעה, על אף שהערכאה הנגדית הכריעה בשאלת הסמכות. טעמים מיוחדים אלו, הם מקרים בהם ערכאה כלל לא קיימה דיון בהתקיימות תנאי הכריכה, או לחלופין אם ההחלטה נגועה בפגם חוקי או יורדת לשורש הסמכות. כך למשל: בית דין קבע כי הכריכה כדין למרות שנכרך עניין שאינו ניתן לכריכה על פי טיבו{{הערה|{{Lawguide|2252/מרוץ-סמכויות-לאחר-כישלון-שלום-בית/|מרוץ סמכויות לאחר כישלון שלום בית|עו"ד רוזנר דרזנר|13/12/2012}}}}.
==קישורים חיצוניים==
* [https://vindlaw.co.il/
*
| |||