שתי אצבעות מצידון – הבדלי גרסאות

הסרט סובב סביב דמותו של גדי ([[רוני פינקוביץ']]), קצין צעיר, חניךוחניך מצטיין בקורס הקצינים מ[[גולני]], שזה עתה סיים את קורס הקצינים ומחליט לשרת כמפקד מחלקה ב[[גדוד 13]] של [[חטיבת גולני]] המשרתתהמוצבת ב[[לבנון]], ותמונתכשתמונת עולמו המאורגנת מתנפצת אל מול הכאוס הלבנוני.

גדי מגיע ללבנון ומחליף את מפקד המחלקה הקודם בועז ([[אלדד רפאלי]]) שנהרג מידי מחבלים. הסרט מראה תמונה של חיי היום-יום של מחלקת צנחנים[[חיל רגלים|חי"ר]] צה"לית בתוך לבנון, תוך התייחסות למורכבות העדתית והדתית ששררה בלבנון בתקופת [[מלחמת לבנון הראשונה]] ותוך התייחסות לדילמות המתעוררות בעת לחימה בשטח בו נמצאת אוכלוסייה אזרחית. בסרט בלטה דמותו של החייל הפשוט, ג'ורג'י, אותו גילם [[אלון אבוטבול]], שזכה בעקבות הסרט לפרסום נרחב ובפרס "שחקן השנה".

מעורבותו של הבמאי, [[אלי כהן (במאי)|אלי כהן]] בנושא החלה עוד בשלב הראשון של המלחמה, כשערך ראיון מצולם מטעם [[דובר צה"ל]] עם פלוגת צנחני [[שירות המילואים בישראל|מילואים]] ששהתה באזור [[בחמדון]]. הלוחמים מתחו ביקורת נוקבת על צורת הלחימה ועל הפיקוד הצה"לי. כהן מסר את החומר המצולם לדובר צה"ל באותה עת, [[יעקב אבן (דובר צה"ל)|יעקב אבן]], והחומר לא פורסם{{הערה|שם=צוות|1=[http://www.tzevet.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/219tzevet_25A_internet(1).pdf "רוח צוות", גיליון 102, ספטמבר 2012, עמ' 13-12]}}.

כשלוש שנים לאחר מכן, הופק סרט הקולנוע על ידי וביוזמת [[יחידת ההסרטה של דובר צה"ל]] כסרט הסברה פנים צה"לי למפקדים בנושא התמודדות עם אוכלוסייה אזרחית{{הערה|שם=צוות}}. התסריט של הסרט נכתב על ידי [[צביקה קרצנר]] על פי חומר שנכתב על ידי אלי כהן וד"ר [[ברוך נבו]] ששהו בלבנון עם חיילי גדוד 13 של חטיבת [[גולני]] לצורך הכנת הסרט{{הערה|שם=ולטר1|{{מעריב|יוסף ולטר|שתי אצבעות של צה"ל בפסטיוואל הסרטים בקאן|1986/05/09|01900}}}} ובוים על ידי כהן. הסרט צולם בתקופה האחרונה של צה"ל בתוך לבנון לפני המעבר ל[[רצועת הביטחון]]. [[צבי ברקאי]], סגן מפקד גדוד 13 באותה עת, סיפר: "צוות ההסרטה ביקש להצטרף אלינו לצילומים בקו נהר ה[[אוואלי]] - [[צידון]]. לפתע החלה התקלות עם מחבלים וכל האירוע הנדיר צולם ושוחרר לאחרונה על ידי ארכיון צה"ל". כוחות גדוד 13 הרגו עם המג"ד שלהם [[יאיר נוה]] 11 מחבלים, הצוות המשיך ושהה עם הגדוד עד לעזיבתו לקו רצועת הביטחון. בסיום הסרט נכתב " תודה לפלוגה ב' של גדוד 13 ". לאחר הכנת הסרט הוחלט בצה"ל להפיצו לציבור הרחב, והייתה זו הפעם ראשונה בה הופץ לציבור הרחב [[סרט עלילתי]] באורך מלא שהופק על ידי יחידת ההסרטה{{הערה|{{מעריב||צה"ל הפיק סרט על מלחמת לבנון|1986/02/16|01800}}}}. חלק נכבד מהסרט צולם ב[[אל-ח'יאם]] ב[[לבנון]] והוא כלל גם צילומי אוויר מ[[מסוק]]ים צה"ליים. בתפקידים משניים השתתפו תושבים מהכפר אל ח'יאם וחיילי צה"ל ששירתו באזור ואבטחו את הצילומים{{הערה|שם=ולטר1}}.