ציד בהתשה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תבנית אין מקורות ותבנית מחפש מקורות לתבנית מקורות (תג)
השלמתי את הפסקה האחרונה.
שורה 5:
 
האדם הוא היחיד ממיני [[פרימטים|הפרימטים]] המשתמש ב"ציד בהתשה" ככלי הישרדותי. בנוסף לכך, לאדם יש יתרון ביכולת לריצה למרחקים ארוכים בכך שיש לו [[שיער]] דליל יחסית מה שהופך את ה[[זיעה]] לאמצעי יעיל ביותר ל[[קירור]] גופו של האדם. לעומת זאת ה[[פרסתנים]] ו[[יונקים]] נוספים צריכים לנשום על מנת לקרר את עצמם ולפעמים אף להאט או לעצור.
ציד בהתשה נחשב אחד משיטות הציד המוקדמות ביותר ששימשו את האדם כבר לפני אלפי שנים. שיטת ציד זו משמשת עדיין<ref>{{Cite news|title=Kenyans chase and catch cheetahs|url=https://www.bbc.com/news/world-africa-24953910|newspaper=BBC News|date=2013-11-15|access-date=2020-04-06|language=en-GB}}</ref> את ה[[בושמנים]] יושבי [[מדבר קלהארי]], וכן את [[טאראהומרה|שבט הטאראהומרה]] ה[[אינדיאני]] החי בצפון-מערב [[מקסיקו]].
 
== שימוש בציד בהתמדה אצל בני האדם ==
שורה 11:
ציד בהתשה עשויה להיות אחת מתוך הטכניקות שנקטו ה[[הומיננאים]] המוקדמים לצורך ציד, ויכולה להתבצע גם ללא כלי קלע או נשקי מוט כמו, [[כידון|כידונים]], [[חנית]]ות או [[קלע]].
 
לאחר שההומיננאים עברו את תהליך ה[[ביפדליזם]] הם איבדו ממהירותם ולפיכך גם את היכולת לצוד בעזרת ריצות קצרות ומהירות. במקום זה הם זכו בסיבולת גבוהה לריצות למרחקים ארוכים, וכך הסתגלו לצוד באמצעות התמדה והתשה של הטרף. בנוסף, למרות שרוב היונקים [[זיעה|מזיעים]] רק מעטים מהם מנצלים את ההזעה בצורה יעילה לויסות חום הגוף. בני אדם (וגם סוסים למשל) פיתחו מערכת הזעה יעילה<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencelab/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%96%D7%99%D7%A2%D7%94-%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%A8%D7%AA|כותרת=איך זיעה מקררת|אתר=איך זיעה מקררת|תאריך=2019-03-17|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-06}}</ref>, כך שההומיננאים יכלו לרוץ גם בשעות החמות של היום, בהן רוב בעלי החיים ממילא משתדלים לנוח ומותשים בקלות.
לאחר שההומיננאים עברו את תהליך ה[[ביפדליזם]] הם איבדו ממהירותם וכך גם את היכולת לצוד
 
=== ציד בהתשה בימינו ===
ציידים-לקטים מודרנים החיים במקומות נידחים כמו למשל מדבר קלאהרי שבאפריקה, עדיין משתמשים בשיטה זו לציד. בדרך כלל יוצאים כמה ציידים יחדיו. היציאה לציד מתרחשת בתחילת השעות החמות של היום, כדי לנצל את היתרון המובנה ביכולת הקירור של בני האדם. כאשר הם מאתרים טרף ראוי כמו למשל אנטילופה גדולה, הם מתחילים במרדף. בכל פעם הם גורמים לאנטילופה לרוץ עוד ועוד בזמן שהם שומרים על קצב קבוע ועוקבים אחריה מרחוק. האנטילופה מהירה מהם בטווח הקצר, אבל היא לא מספיקה להתקרר בין ריצה לריצה. כאשר חום הגוף של האנטילופה עולה כך שהיא לא מצליחה עוד לרוץ, הציידים תופסים אותה. מרדף כזה יכול לקחת עד חמש שעות, כאשר הציידים גומאים מעל 30 ק"מ.
 
{{להשלים|נושא=היסטוריה}}
==ראו גם==
*[[מרדף]]
==לקריאה נוספת==
ספרו של כריסטופר מקדוגל "נולדנו לרוץ"
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}