הבדלים בין גרסאות בדף "יהדות מערב אפריקה"

בגדד ==> בגדאד
(קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה)
(בגדד ==> בגדאד)
במהלך הכיבוש ה[[אסלאם|מוסלמי]] של [[צפון אפריקה]] לחמו בהם היהודים, הברברים ושבטים צפון אפריקאים נוספים תחת פיקודה של המלכה האגדית [[קהינה]].
 
במאה ה-10, הפכה המציאות הפוליטית והחברתית את שלטון ה[[ח'ליפה|חליפות]] ה[[עבאסים|עבאסית]] ב[[בגדדבגדאד]] לעוין כלפי היהודים. כתוצאה מכך עזבו רבים מן הסוחרים היהודים לאזור ה[[מגרב]] ובעיקר לתוניסיה. במשך שלוש המאות הבאות נודעה קבוצה של סוחרים ברחבי [[הים התיכון]] לפי התואר "מגרבי" שהועבר בתוך הקבוצה מאב לבן.
 
על פי התיעוד ב"[[תאריך א-סודאן]]"{{הערה|1=ההיסטוריה של סודאן" - נכתבה בערבית באמצע המאה ה-17 בידי עבד אל-סעדי ומהווה את המקור העיקרי לתולדות [[אימפריית סונגהאי]]"}}, מיוחסת הנוכחות היהודית המתועדת הראשונה במערב אפריקה להגעתם של זואה עלימן (שפירושו "הגיע מ[[תימן]]") שליט קוקייה שליד [[ניז'ר (נהר)|נהר ניז'ר]] ואחיו. אגדות מקומיות טוענות שזואה היה בן לקהילות היהודיות שגורשו או נדדו עצמאית מתימן בעקבות תבוסתו של [[יוסף ד'ו נואס]] מול ה[[חבשים]] במאה ה-6 לספירה. לאחר מות זואה עלימן קמה '''שושלת מלכי זואה מקוקייה''' שמנתה 14 מלכים והתקיימה עד עליית האסלאם באזור{{הערה|1=''Tarikh es-Soudan'', Paris, 1900, by Abderrahman ben-Abdall es-Sadi (trad. O. Houdas) pages 5-10}}.