ויקיפדיה:הידעת?/המתנה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←להיכן נעלמה פר-רעמסס: ארכוב |
|||
שורה 8:
==הוספה==
'''<small>נא להוסיף הצעות לקטעים חדשים בתחילת סעיף מספר אחת. לא בסופו. זה הנוהל החדש. ראו את דף השיחה</small>'''
===מוזס וילהלם שפירא===
{{מסגרת|[[תמונה:MosesShapira.jpg|שמאל|85px|מוזס וילהלם שפירא]]
'''[[מוזס וילהלם שפירא]]''' היה [[אספנות|אספן]] ו[[סוחר]] [[עתיקות]] שחי ופעל ב[[ירושלים בתקופה העות'מאנית|ירושלים העות'מאנית]] במחצית השנייה של [[המאה ה-19]]. ב-[[1873]] הסתבך בפרשת [[זיוף עתיקות|זיוף]], כשמכר ל[[מוזיאון]] ב[[ברלין]] אלפי [[חרס]]ים, [[מואב]]יים כביכול, שהתבררו כעבודת זיוף של [[קדרות|קדרים]] בני התקופה. כעשר [[שנה|שנים]] לאחר מכן, בשנת [[1883]], הודיע כי רכש אוסף של [[מגילה|מגילות]] מ[[תקופת הבית השני]] שהתגלו ב[[מערה|מערות]] באזור [[ים המלח]]. הגילוי הרעיש את עולם הארכאולוגיה, ומשך עניין מצד מספר מוזיאונים, בהם [[המוזיאון הבריטי]], שאף הציג שתיים מהמגילות ב[[תערוכה]] שאליו נהרו אלפי מבקרים. שפירא כמעט שמכר את המגילות ל[[המוזיאון הבריטי|מוזיאון הבריטי]] עבור מיליון [[לירות שטרלינג]], אך [[ארכאולוג]]ים שבדקו את המגילות, בראשם [[שארל קלרמון-גנו]], טירפדו את העִסקה, וטענו כי המגילות מזויפות. שפירא עזב את [[לונדון]] בבושת פנים, כשהוא ממורמר ו[[השפלה (רגש)|מושפל]]. במהלך ה[[חודש]]ים הבאים [[נוודים|נדד]] ללא מטרה בערי [[אירופה]], כשהוא הולך ומאבד את [[שפיות|צלילות דעתו]]. ב-[[11 במרץ]] [[1884]] שם קץ לחייו, ביריית [[אקדח]], ב[[חדר]]ו ב[[בית מלון|מלון]] קטן ב[[רוטרדם]]. המגילות נמכרו בסכום זעום לאספן פרטי, והמשך התגלגלו ואבדו עקבותיהם. ב[[שנות השישים]] של [[המאה ה-20]] נתגלו [[מגילות ים המלח]] במערות ב[[קומראן]], וערערו את אחת מההנחות המרכזיות של מלומדי [[המאה ה-19|המאה התשע-עשרה]] ביחס למגילות שפירא – ההנחה שלא ייתכן ש[[קלף|מגילות קלף]] ישתמרו משך אלפי שנים במערה טחובה. יש שתהו לאחר מכן האם פרשיית מגילות שפירא לא הייתה אחת ההחמצות הגדולות ב[[ארכאולוגיה#היסטוריה של הארכאולוגיה|תולדות הארכאולוגיה]].
}}
מבוסס - עם שינויים מסוימים ותוספות - על סיכום המידע על הפרשה שמופיע ב[[פורטל:היסטוריה/המחקר?/2]] - שכתב [[משתמש:Nettadi|Nettadi]], מתוך הערך המומלץ לשעבר [[מוזס וילהלם שפירא]]. תגידו אם זה נראה ארוך מדי - לא רציתי להשמיט פרטים שחשובים להבנת הסיפור. [[משתמש:Tomer T|תומר]] - [[שיחת משתמש:Tomer T|שיחה]] 22:27, 7 באפריל 2020 (IDT)
{{-}}
===דמעות תנין===
{{מסגרת|[[קובץ:Grant's crocodile tears.jpg|שמאל|לא ממוזער|
'''[[דמעות תנין]]''' הוא [[מטבע לשון]] המציין [[צער]] מזויף, שמקורו בתופעה [[ביולוגיה|ביולוגית]] אמיתית בקרב [[תנינאים]], אך בהסבר [[זואולוגיה|זואולוגי]] [[שגיאה|מוטעה]]. לתנינים קרום, הנקרא "קרום ה[[מצמוץ]]", מתחת ל[[עפעף]] התחתון, שמגן על ה[[קרנית]] בעת [[טריפה|ציד]] [[זוחלים ימיים|מתחת למים]], ומתחתיו [[בלוטה|בלוטת]] [[בלוטת הדמעות|דמע]] שתפקידה לסכך את תנועת התנין. ה[[הפרשה (ביולוגיה)|הפרשה]] של בלוטה זו ניגרת החוצה כאשר התנין על ה[[יבשה]] וקרום המצמוץ פתוח - המצב שבו פוגשים בדרך כלל [[בן אדם|בני אדם]] בתנינים. כבר ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]] הדמעות הללו יוחסו ל[[בכי]] אמיתי. ה[[נזיר]] [[ברתולומאוס אנגליקוס]] כתב ב[[אנציקלופדיה]] על ה[[טבע]] שפרסם ב-[[1225]] כי "כאשר תנין פוגש אדם ב[[מים]] או על ה[[חוף]], הוא [[תקיפת בני אדם על ידי בעלי חיים|הורג]] אותו אם הוא יכול, ואז בוכה עליו ו[[בעלי חיים אוכלי אדם|בולע]] אותו לבסוף". ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] דיווח ה[[הרפתקן]] ו[[סוחר עבדים|סוחר העבדים]] [[ג'ון הוקינז]] כי תנינים ב[[האיים הקריביים|איים הקריביים]] מזילים דמעות כדי [[פיתוי|לפתות]] את קורבנותיהם להתקרב לטווח ה[[לסת]]ות. לאחר שה[[דעה קדומה|דעה הקדומה]] הזואולוגית התבססה, החל השימוש ב[[דימוי]] זה לציון צער מזויף, למשל ב[[מחזה|מחזותיו]] של [[ויליאם שייקספיר]] "[[הנרי השישי, חלק שני|הנרי השישי]]" ו"[[אותלו]]".}}
על בסיס הערך [[דמעות תנין]]. ניסיתי לקצר, לא ממש הלך. אם ייבחר, אכתוב את [[ברתולומאוס אנגליקוס]]. [[משתמש:Tomer T|תומר]] - [[שיחת משתמש:Tomer T|שיחה]] 15:14, 6 באפריל 2020 (IDT)
| |||