הארי פוטר – דמויות משנה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספתי הערות, הרחבה, שחזור
מיותר
שורה 37:
*'''הגבירה באפור''' היא רוח הרפאים של [[בית רייבנקלו]]. בספרים הראשונים אין לה תפקיד כלשהו, אך בספר השביעי מתברר כי היא הלנה רייבנקלו (הבת של רוונה רייבנקלו, אחת ממייסדי הוגוורטס). הלנה גנבה את העטרת הקסומה של אמה, מתוך מחשבה שהעטרת תיתן לה כוחות קסומים. הלורד וולדמורט חילץ ממנה את מיקום העטרת, ולאחר מכן הפך את העטרת ל[[הורקרוקס]]. לאחר שהלנה סירבה לחיזוריו של הברון המגואל, שהיה מאוהב בה ונשלח על ידי רוונה רייבקלו להחזיר אותה לבריטניה, הוא רצח אותה בהתקף זעם. הארי מסיק על מיקומו של ההורקרוקס בעקבות שיחה עמה.
*'''הכומר השמן''' הוא רוח הרפאים של [[בית הפלפאף]]. למעט מילים אחדות בספר הראשון הוא כמעט ולא מדבר.
*'''סר ניקולס דה מימזי פורפינגטון''' (ידוע כניק כמעט-בלי-ראש) הוא רוח הרפאים של [[בית גריפינדור]]. ניק [[הוצאה להורג|הוצא להורג]] באמצעות [[עריפת ראש]] עם [[גרזן]] עץ ב-[[1492]], אך בצורה לא תקינה שגרמה לכך ש[[ראש]]ו נותר מחובר בפיסת [[עור]] ל[[צוואר]]ו. ניק מאוד רגיש למאפיין זה, ונעלב מאוד כשמזכירים זאת. הוא נחשב לרוח רפאים ידידותית מאוד, ונוהג לסייע רבות לתלמידי גריפינדור. במהלך הספר השני הוא מותקף על ידי בסיליסק (ביחד עם ג'סטין פינץ' פלצ'לי מהפלפאף), אך לבסוף מושב למצבו הקודם הודות לטיפולה של פופי פומפרי. תלמידים החווים אובדן נוהגים לפנות אליו כדי לקבל עצה ונחמה. בספר החמישי מספר ניק (בעקבות מיתת סנדקו סיריוס בלק) להארי שרוחות רפאים הן אנשים שפחדו מהמוות והעדיפו להישאר בעולם הגשמי.
*'''מירטל המייללת''' היא רוח רפאים שבימי חייה למדה ברייבנקלו והייתה בת להורים מוגלגים. היא נרצחה בידי ה[[בסיליסק]] בשירותי הבנות שבקומה השנייה. מירטל רודפת את השירותים שבהם נרצחה, אך גם לעיתים מבקרת במקלחות המדריכים (בספר הארי פוטר וגביע האש, באותו קטע היא עוזרת להארי לפתוח את ביצת הזהב). וידועה ברגישות רבה מאוד לעובדת היותה מתה. מראה סימני חיבה להארי ולדראקו וככל הנראה גם חיבבה את הוריהם כשהיו בגילם.
*'''פיבס''' הוא [[פולטרגייסט (על טבעי)|פולטרגייסט]] שייעודו היחיד הוא זריעת הרס, חורבן והתנכלות. פיבס לא מקשיב לאיש, למעט [[אלבוס דמבלדור]] והברון המגואל, למעט פעם אחת בספר החמישי שבה מילא את בקשתם של [[פרד וג'ורג' ויזלי]] והטריד את דולורס אמברידג', ופעם נוספת בספר השביעי בקרב על הוגוורטס שבו השליך על אוכלי המוות הפולשים צמחים טורפים ומסוכנים.