קרב ההר הלבן – הבדלי גרסאות

הבוהמים, אשר חיפשו נואשות אחר בני ברית שיילחמו לצידם כנגד הקיסר, גמרו אומר להצטרף ל[[חבר האיחוד האוונגלי]] בהנהגתו של הקלוויניסט [[פרידריך החמישי, הנסיך הבוחר מפפאלץ]] ובנו של [[פרידריך הרביעי, הנסיך הבוחר מפפאלץ]], מייסד האיחוד. הבוהמים רמזו כי אם תאושר הצטרפותם לאיחוד וחסותו תיפרש עליהם, יוכתר פרידריך כמלך בוהמיה. הצעות דומות הוגשו לשליט [[דוכסות סבויה]], [[קרלו אמנואלה הראשון, דוכס סבויה|קרלו אמנואלה הראשון]] ולשליט [[סקסוניה]] ו[[טרנסילווניהטרנסילבניה]], גאבור בתלן. שליטיה ההבסבורגים של אוסטריה, אשר ריגלו אחר התכתובות היוצאות מפראג, חשפו כפילויות אלה ופגעו משמעותית במעמדה הבינלאומי של בוהמיה, במיוחד בחצר הסקסונית.

עם זאת, בראשית המרד נחלו הבוהמיים הצלחות, תוך שהם נעזרים בגורמים פרוטסטנטים שונים ברחבי אירופה. תמיכה רבת חשיבות הגיעה מאוסטריה העלית, אזור שבו בני האצולה היו לותרנים וקלוויניסטים בעיקרם (מצב זה ישתנה משמעותית בשנים הבאות). הפרוטסטנטים באוסטריה התחתית הצטרפו אף הם למרד ובשנת [[1619]] מנהיגם, [[היינריך מתיאס פון תורן]], צר על [[וינה]] עצמה. במזרח, נסיכה הפרוטסטנטי של טרנסילווניהטרנסילבניה, [[גאבור בתלן]], זכה לברכתו ולתמיכתו של ה[[סולטאן]] העות'מאני [[עות'מאן השני]] במסעו ל[[הונגריה]] הקתולית.