הבדלים בין גרסאות בדף "אמנת זכויות הילד"

הוסרו 185 בתים ,  לפני 9 חודשים
←‏אמנת זכויות הילד בישראל: ניסוח, הגהה, עריכה
(←‏אמנת זכויות הילד בישראל: ניסוח, הגהה, עריכה)
האמנה כוללת המלצה להקים גוף סטטוטורי העוסק בזכויות ילדים. עקב כך נוסחה בשנת 2011 הצעת חוק להקמת "נציבות זכויות הילד", גוף ממלכתי שיעסוק בשמירה על זכויות ילדים בישראל בתחומים שונים. הצעת החוק לא קודמה מאז. השופטת [[סביונה רוטלוי]], שעמדה בראש [[ועדת רוטלוי]] שבחנה את זכויות הילד בישראל, מתחה ביקורת קשה על משרד החינוך: "יש השתקה מכוונת של זכויות הילדים במערכת החינוך. המדינה התחייבה ליישם ולהפיץ את האמנה, אבל בשנים האחרונות לא נעשה דבר אלא להפך - יש נסיגה משמעותית".{{הערה|{{הארץ|אור קשתי|הכנסת תדון היום בנציבות זכויות הילד|1.1158741|25 בינואר 2011}}}}
 
בדו"ח הבא שהגישה ישראל נאמר שהצטמצמו הפערים בין המגזר הערבי למגזר היהודי בתחומים אלה, בהם חינוך, רווחה ובריאות, לאחר שהממשלה הקצתה משאבים לשם כך. חלה התקדמות בנושא מעמדם החוק וזכויותיהם של ילדי מהגרי עבודה וחלק ניכר מן שידוריהמשידוריה של רשות השידור עוסקים במניעת אפליה וסובלנות. בנושא מניעת התעללות בילדים הוסדרו הוראות לדיווח על אלימות גופנית במוסדות חינוך ב-2009. כמו כן, הוכנסו תיקונים לחוק העונשין ובשנת 2000 התקבל חוק פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום). משנת 2006 פועלת תוכנית לאומית מתוקצבת בנושא ילדים ובני נוער בסיכון. בנושא שיתוף פעולה עם החברה האזרחית הביאו מחברי הדו"ח דוגמאות לשיתוף פעולה עם החברה האזרחית וביניהם עבודה עם ה[[ג'וינט]] בקהילה האתיופית.
 
החל משנת 2006 פועלת בישראל תוכנית לשיתוף ילדים שהוריהם נתונים בהליכים משפטיים במצבי [[אלימות במשפחה|סכסוך במשפחה]]. התוכנית מבוססת על סעיף 12 באמנה הבינלאומית לזכויות הילד. מטרת התוכנית לאפשר לילדים לממש את זכותם להשתתפות בתהליכי קבלת החלטות הנוגעות לחייהם.{{הערה|ד"ר טלי באייר טופילסקי,ד"ר רחל סבו-לאל, אביטל מנור. 2015. [https://brookdale.jdc.org.il/publication/family-court-social-services-national-evaluation-study/ יחידות הסיוע ליד בתי המשפט לענייני משפחה – מחקר הערכה ארצי]. ירושלים: מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.}}
 
מכלול החוקים והפסיקות בנושא מעמדם המשפטי של קטינים נסקר בספר "קטינים במשפט: מתלות לעצמאות" (נתנאל ר. בושרי, 2009). על פי הספר, נדרשת בחינה מחדש של הדין המצוי, ויש מקום לשיפור בתחומים רבים.
נכון לשנת 2019, המחוקק הישראלי ובתי המשפט יצרו מארג חקיקה ופסיקה שמעצים באופן משמעותי את מעמדו של הקטין, בתחומי חייו השונים, בעת שגרה ובעת סכסוך בין ההורים. עם זאת, עדיין נדרש לבצע בחינה מחדש של הדין המצוי ולשפרו במספר תחומים.<ref>להרחבה, ראו: נתנאל ר. בושרי (2019), קטינים במשפט: מתלות לעצמאות, (הוצאת שהם)</ref>
 
==ראו גם==