גאופיט – הבדלי גרסאות

'''גֵּאוֹפִיט''' (ב[[אנגלית]]: '''Geophyte'''. בעברית: '''טְמִיר נִצָּן''') הוא [[צמח]] שבתקופה מסוימת מתים בו כל החלקים העל קרקעייםהעל־קרקעיים ונשאר רק איבר אגירה תת-קרקעיתת־קרקעי. לעיתים זהו [[קנה שורש]], ולעיתים [[פקעת]] מהתעבות של [[גבעול]], או [[בצל]] מהתעבות של [[עלה|עלים]].

מקור שמו של המונח ב[[יוונית]]: '''גאה''' (Gea) -– אדמה, '''פיט''' -– צמח. פירושו - "צמח אדמה".

הגאופיטים נפוצים בסביבות עםשבהן [[עונות השנה|עונות]] משתנות. לדוגמה, ל[[חצב מצוי|חצב המצוי]], שפורח ב[[ישראל]], יש איבר אגירה תת-קרקעיתת־קרקעי, והצמח יוצא מעל פני האדמה רק עם תחילת ה[[סתיו]]. גאופיטים רבים ב[[ארץ ישראל|ישראל]] יוצאים מעל פני האדמה בסתיו ובתחילת ה[[חורף]], משום שלא משתלם להם לספק אנרגיהאנרגייה לחלקי הצמח העל קרקעייםהעל־קרקעיים בקיץ בגלל חוסר המשקעים. צמחים אלה מכונים גם "מבשרי חורף".

ישנם גאופיטים הממלאים מחדש את איבר האגירה שלהם לאחר שנוצל תוכנו, וישנם כאלה היוצרים איבר אגירה חדש במקום הישן שהתרוקן. רועי דיין, שחקר את צמח ה[[כדן]], גילה שבזמן התפתחות ה[[פרח]] יורדת כמות העמילן גם לאחר שנוצרים בצמח חלקים על קרקעייםעל־קרקעיים ירוקים, ובכדן הירידה נמשכת עד שאיבר האגירה מתרוקן לחלוטין עם הפריחה.

כאמור, אבראיבר האגירה מכיל חמריחומרי תשמורת ולכן מכרסמים שונים ניזונים ממנו. כאמצעי הגנה, מכילה פקעת ה[[רקפת]] מכילה את ה[[רעל]] הנקרא [[ציקלאמינין]], וכך נשמרת הפקעת מפני המכרסמים, למעט [[דרבן (מכרסם)|דרבניםדורבנים]], שעמידים לרעל זה.