גנבה (משפט עברי) – הבדלי גרסאות

'''גניבהגנבה''' היא [[מצוות לא תעשה]] מה[[תורה]] על לקיחת חפץ מבעליו בחשאי, ללא ידיעת הבעלים. בשונה מאיסור [[גזל (משפט עברי)|גזל]] שנעשה בגלוי בכוח הזרוע, גניבהגנבה נעשית בהיחבא ללא ידיעת דעת הבעלים.

דיני הגניבההגנבה והגזל שונים בפרטי דיניהם, כגון ב[[תשלומי כפל]] ו[[תשלומי ארבעה וחמישה]] שאינם נוהגים בגזל.

איסור הגניבההגנבה הוא אחת מ[[שבע מצוות בני נח]]{{הערה|{{רמב"ם|שופטים|מלכים ומלחמות|י|ט}}}}.

המקור לאיסור גניבהגנבה הוא מהנאמר בתורה: {{ציטוטון|1=לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ}}{{הערה|{{תורה|ויקרא|יט|יא}}}}. למרות שגנב עבר [[מצוות לא תעשה|איסור]] מהתורה אינו נענש [[מלקות (הלכה)|במלקות]], היות שבאפשרותו וחובתו להשיב לבעלים את אשר גנב - הרי הוא [[לאו הניתק לעשה]]{{הערה|{{רמב"ם||גניבה|א|א}}}}.

דין מיוחד שנאמר בגניבהבגנבה ואינו קיים בגזילה, הוא חיוב כפל, לפיו אדם שגנב ונמצאה הגניבההגנבה בידו, חייב לשלם פי שניים משויי החפץ שגנב, דין זה נלמד מהכתוב: {{ציטוטון|אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵבָה מִשּׁוֹר עַד חֲמוֹר עַד שֶׂה חַיִּים שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם|{{תורה|שמות|כב|ג}}}}.

דין נוסף הנאמר בגניבהבגנבה, שאם החפץ הגנוב היה [[פרה|שור]] או [[כבש|שה]], והגנב מכר או שחט אותו, צריך הגנב לשלם לבעלים "[[תשלומי ארבעה וחמישה]]". פירוש הדבר, שאם גנב שה צריך לשלם פי ארבעה משוויו, ואם גנב שור פי חמישה. דין זה נאמר דווקא בגניבהבגנבה, אך בגזילה לעומת זאת אין דין תשלומי כפל או תשלומי ארבעה וחמישה.

== חומרת הגניבההגנבה ==

== גניבתגנבת דעת ==

{{ערך מורחב|גניבתגנבת דעת}}

גניבהגנבה נוספת שאיסורה מוזכר בתלמוד, היא גניבתגנבת דעת, כגון להטעות את הזולת ולגרום לו לחשוב באופן מוטעה דבר מסוים, או לתת רושם מוטעה על הכוונות האמיתיות כלפיו.

איסור גניבתגנבת דעת הוא דווקא כאשר האדם גורם במעשיו לגניבתלגנבת דעת ועושה מעשה מיוחד לשם כך, אבל אם השני טועה מדעתו וחושב שהלה עשה בשבילו מעשה מיוחד, ללא שהעושה עשה פעולה כדי שיחשוב כך, אין בכך איסור גניבתגנבת דעת.