גנבה (משפט עברי) – הבדלי גרסאות

מ
הגהה
מ (דגש חזק העביר את הדף גניבה (משפט עברי) לשם גנבה (משפט עברי))
מ (הגהה)
|ספרות הלכתית נוספת=
|שם=}}
'''גניבהגנבה''' היא [[מצוות לא תעשה]] מה[[תורה]] על לקיחת חפץ מבעליו בחשאי, ללא ידיעת הבעלים. בשונה מאיסור [[גזל (משפט עברי)|גזל]] שנעשה בגלוי בכוח הזרוע, גניבהגנבה נעשית בהיחבא ללא ידיעת דעת הבעלים.
 
דיני הגניבההגנבה והגזל שונים בפרטי דיניהם, כגון ב[[תשלומי כפל]] ו[[תשלומי ארבעה וחמישה]] שאינם נוהגים בגזל.
 
איסור הגניבההגנבה הוא אחת מ[[שבע מצוות בני נח]]{{הערה|{{רמב"ם|שופטים|מלכים ומלחמות|י|ט}}}}.
 
== מקור האיסור ==
המקור לאיסור גניבהגנבה הוא מהנאמר בתורה: {{ציטוטון|1=לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ}}{{הערה|{{תורה|ויקרא|יט|יא}}}}. למרות שגנב עבר [[מצוות לא תעשה|איסור]] מהתורה אינו נענש [[מלקות (הלכה)|במלקות]], היות שבאפשרותו וחובתו להשיב לבעלים את אשר גנב - הרי הוא [[לאו הניתק לעשה]]{{הערה|{{רמב"ם||גניבה|א|א}}}}.
 
== תשלומי כפל ==
{{ערך מורחב|תשלומי כפל}}
דין מיוחד שנאמר בגניבהבגנבה ואינו קיים בגזילה, הוא חיוב כפל, לפיו אדם שגנב ונמצאה הגניבההגנבה בידו, חייב לשלם פי שניים משויי החפץ שגנב, דין זה נלמד מהכתוב: {{ציטוטון|אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵבָה מִשּׁוֹר עַד חֲמוֹר עַד שֶׂה חַיִּים שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם|{{תורה|שמות|כב|ג}}}}.
 
== תשלומי ארבעה וחמישה ==
{{ערך מורחב|תשלומי ארבעה וחמישה}}
דין נוסף הנאמר בגניבהבגנבה, שאם החפץ הגנוב היה [[פרה|שור]] או [[כבש|שה]], והגנב מכר או שחט אותו, צריך הגנב לשלם לבעלים "[[תשלומי ארבעה וחמישה]]". פירוש הדבר, שאם גנב שה צריך לשלם פי ארבעה משוויו, ואם גנב שור פי חמישה. דין זה נאמר דווקא בגניבהבגנבה, אך בגזילה לעומת זאת אין דין תשלומי כפל או תשלומי ארבעה וחמישה.
 
== החילוק בין גנב לגזלן ==
וכך כתב הרמב"ם{{הערה|{{רמב"ם||גניבה|א|ג}}}}: "איזה הוא גנב? זה הלוקח ממון אדם בסתר ואין הבעלים יודעין, כגון הפושט ידו לתוך כיס חברו ולקח מעותיו, ואין הבעלים רואין, וכן כל כיוצא בזה. אבל, אם לקח בגלוי בפרהסיא בחוזק יד, אין זה גנב, אלא גזלן. לפיכך, ליסטים מזוין שגנב, אינו גזלן, אלא גנב, אף על פי שהבעלים יודעים בשעה שגנב".
 
== חומרת הגניבההגנבה ==
בתלמוד נתנו טעם מדוע החמירה התורה בעונשו של הגנב יותר מהגזלן בחיוב כפל וארבעה וחמישה:
{{ציטוט|תוכן=שאלו תלמידיו את רבן יוחנן בן זכאי מפני מה החמירה תורה בגנב יותר מגזלן אמר להן זה השוה כבוד עבד לכבוד קונו וזה לא השוה כבוד עבד לכבוד קונו כביכול עשה עין של מטה כאילו אינה רואה ואוזן של מטה כאילו אינה שומעת|מקור={{בבלי|בבא קמא|עט|ב}}|אנגלית=|מירכאות=כן}}
 
== גניבתגנבת דעת ==
{{ערך מורחב|גניבתגנבת דעת}}
גניבהגנבה נוספת שאיסורה מוזכר בתלמוד, היא גניבתגנבת דעת, כגון להטעות את הזולת ולגרום לו לחשוב באופן מוטעה דבר מסוים, או לתת רושם מוטעה על הכוונות האמיתיות כלפיו.
 
איסור גניבתגנבת דעת הוא דווקא כאשר האדם גורם במעשיו לגניבתלגנבת דעת ועושה מעשה מיוחד לשם כך, אבל אם השני טועה מדעתו וחושב שהלה עשה בשבילו מעשה מיוחד, ללא שהעושה עשה פעולה כדי שיחשוב כך, אין בכך איסור גניבתגנבת דעת.
 
== ראו גם ==