ויקיפדיה

גנבה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגית: תו כיווניות מפורש
שורה 2:
{{מפנה|גזל}}
[[קובץ:Paul-Charles_Chocarne-Moreau_The_Cunning_Thief.jpg|ממוזער|300px|שמאל|פול שוקרנה-מורו, "הגנב הערמומי", 1931]]
'''גניבהגנבה''' או '''גֶּזֶל''' פירושם לקיחת דבר בלי רשות [[בעלות|בעליו]]. מושגים אלה מוכרים ב[[משפט עברי|משפט העברי]], כמו גם ב[[המשפט בישראל|משפט הישראלי]] המודרני, שבו '''גניבהגנבה''' היא עבירה מוכרת ב[[חוק העונשין|דיני העונשין]], בעוד ב[[דיני הנזיקין]] של המדינה מוכרת עוולת ה'''גזל''' כחלק מהעוולות שבגינן ניתן לקבל סעד משפטי.{{הערה|עבירת הגניבההגנבה שבדיני העונשין כוללת בתוכה גם את המושג ההלכתי של "גזל". ה"גזל" ההלכתי, ה"גזל" הנזיקי וה"גניבהגנבה" מדיני הנזיקין מתארים התנהגות שונה במקצת. בעוד שהגזל ההלכתי מתאר נטילת חפץ מבעליו בכוח ובלא הסכמתו, אם כי בידיעתו, אין המונחים המודרניים של ה"גזל" הנזיקי וה"גניבהגנבה" העונשית דורשים כלל את ידיעת הבעלים או שימוש בכוח, והם מדגישים את [[זכות הקניין]] של הנגזל בחפץ, לעומת היעדר הזכות של הגזלן.}}
 
==במשפט הישראלי==
שורה 10:
ייחודה של עוולת הגזל לעומת עוולות אחרות הוא בכך שבנוסף לכל הסעדים המוקנים לתובע, יכול הנפגע מגזל גם לדרוש לידו את השבת מיטלטליו שנגזלו.
 
[[חוק העונשין]] של מדינת ישראל אינו אוסר על ה"גזל", אלא על עבירת הגניבההגנבה, שיסודותיה דומים. {{סחפ|חוק העונשין|סעיף 383|בסעיף 383 לחוק}} נקבע כי:
 
{{ציטוט|תוכן=אדם גונב דבר אם הוא –
שורה 18:
הגונב, דינו מאסר שלוש שנים.
 
עוולת הגזל ועבירת הגניבההגנבה הם חיקוקים שמקורם ההיסטורי ב[[המשפט האנגלי|משפט האנגלי]], והקשר שלהם אל המושג ההלכתי קלוש.
 
==איסור גזל וגניבהוגנבה ביהדות==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[גזל (משפט עברי)]], [[גניבהגנבה (משפט עברי)]]}}
'''גזל''' הוא [[מצוות לא תעשה]] מן ה[[תורה]] שעניינה לקיחת חפץ מבעליו בכוח, שלא ברשות הבעלים; התורה מצווה על כך בספר [[ויקרא]]: {{ציטוטון|לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל|{{תנ"ך|ויקרא|יט|יג}}}}. איסור גזל הוא [[לאו הניתק לעשה]], ולפיכך אדם שגזל ועבר על הלאו מחויב ב[[מצוות עשה]] של "והשיב את הגזילה"; המקור לדין זה גם הוא בספר ויקרא: {{ציטוטון|וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל|{{תנ"ך|ויקרא|ה|כג}}}}.
במקרה שהחפץ השתנה בזמן שנמצא אצל הגזלן, דהיינו שאכלו אותו או שינו את צורתו (ואפילו היה הדבר ב[[אונס]]), הרי החפץ שייך לגזלן, והגזלן חייב לשלם את תמורתו לבעליו (ולא את החפץ עצמו).
חז"ל אמרו ש"השואל שלא מדעת כגזלן" - דהיינו אדם שלקח חפץ שלא ברשות הבעלים, אפילו על מנת להחזירו אחר-כך לבעלים, הרי זה גזל. אולם במקרים מסוימים כלל זה לא מוחלט (לדוגמה: [[ניחא ליה לאיניש ליעבד מצווה בממוניה]] או [[זכין לאדם שלא בפניו]]).
 
נוסף על איסור הגזילה, ישנו איסור נוסף – איסור גניבהגנבה, שאף עליו ציוותה התורה: {{ציטוטון|לֹא תִּגְנֹבוּ|{{תנ"ך|ויקרא|יא}}}}. ההבדל בין גניבהגנבה לגזילה הוא בכך שגניבהשגנבה נעשית בהיחבא ובלא ידיעת הבעלים, ואילו גזילה נעשית בכוח ובידיעת הבעלים.
בהלכה מובא גם איסור סיוע בעבירה, ומי שקונה סחורה גנובה למשל נחשב כמסייע בעבירה.
 
בזמן שהתקיימה ה[[סנהדרין]], אדם שגנב ונתפס היה צריך לשלם לבעלים [[תשלומי כפל]] על הדבר הנגנב, דהיינו פי שניים מערך הגניבההגנבה.
 
איסור גניבהגנבה מהתורה הוא גם בגניבהבגנבה מיהודי וגם בגניבהבגנבה מגוי. ואין חילוק ביניהם ואסור לגזול מהתורה אף את הגוי (הכלל אומר שאיסורים שלא נאמר לאחריהם השייכות ל "אחיך" או "רעך" הכוונה היא כוללנית גם לגוי ולכן למשל איסור "לא תרצח" הוא גם ביהודי וגם בגוי)
כמו כן איסור גזל הוא אחד משבעת מצוות בני נוח וגם הגויים מחויבים בו.
 
==איסור גזל וגניבהוגנבה באסלאם==
על פי האסלאם דינו של גנב הוא כריתת ידיו, במקרים חמורים גם כריתת רגליו. במקרים של גניבתגנבת עבד או עובד מאדונו, מעבר לכריתת ידיו ורגליו לעיתים חוקי ה[[שריעה]] אף מתירים [[סירוס]].{{הערה|Forte, David F. "[http://heinonline.org/hol-cgi-bin/get_pdf.cgi?handle=hein.journals/clevslr34&section=12 Islamic Law and the Crime of Theft: An Introduction]." Clev. St. L. Rev. 34 (1985): 47.‏}}
 
==ראו גם==
שורה 41:
* [[פריצה]]
* [[קלפטומניה]]
* [[גניבהגנבה ספרותית]]
* [[גניבתגנבת דעת]]
* [[לאו עכברא גנב אלא חורא גנב]]
 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/גנבה"