תור הזהב של הולנד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לצפון אירופה |
יאיר הנווט (שיחה | תרומות) |
||
שורה 7:
ב-[[1568]] פתחו [[שבעת המחוזות]] שחתמו על [[איחוד אוטרכט]] במרד נגד [[פליפה השני, מלך ספרד]], מרד שנודע בכינוי [[מלחמת שמונים השנה]]. לפני שהצליחה ספרד לכבוש מחדש את כל [[שבעה-עשר המחוזות|ארצות השפלה]], פרצה מלחמה בין [[ספרד]] ו[[אנגליה]], שאילצה את מלך ספרד לעצור את התקדמותו. בינתיים, כבשו חילות ספרד ערי מסחר חשובות כמו [[ברוז']], ו[[גנט]], ושמו עינם על [[אנטוורפן]], שהייתה אז אחד הנמלים החשובים בעולם, אם לא החשוב בהם. ב-[[17 באוגוסט]] [[1585]] נפלה אנטוורפן לידיהם, מה שסיים את מלחמת שמונים השנה בשטח שנקרא מעתה [[ארצות השפלה הספרדיות]] - בערך [[בלגיה]] ו[[לוקסמבורג]] של ימינו. [[המחוזות המאוחדים]] בצפון (בערך [[הולנד]] של ימינו) המשיכו להילחם עוד שנים רבות, עד חתימת [[שלום וסטפליה]] ב-[[1648]].
משהוברר מעל לכל ספק שארצות השפלה הדרומיות ייוותרו בשלטון ספרד הקתולית, נמלטו הסוחרים הקלוויניסטים העשירים מהערים בדרום צפונה. רבים מהם היגרו ל[[אמסטרדם]], שהייתה באותם ימים עיירת נמל קטנה, אך עד מהרה התפתחה והפכה לאחד המרכזים הפיננסיים החשובים ביותר בעולם במאה ה-17. הגירת המונים זו של פרוטסטנטים מן הדרום (בעיקר [[פלנדריה]] ו[[בראבנט]]) צפונה היא אחד הגורמים החשובים לתור הזהב ההולנדי. מלבד המהגרים הקלוויניסטיים מדרום ארצות השפלה, הגיעו להולנד גלי הגירה של פליטי-דת אחרים, בעיקר יהודים מספרד ופורטוגל, ומאוחר יותר גם [[הוגנוטים]] מ[[צרפת]]. מקימי הרפובליקה שהיו יעד לרדיפות של פליפה הקנאי לנצרות הקתולית, הכריזו על פלורליזם דתי שבו אף אדם לא יירדף בעבור אמונתו ולכן הולנד היוותה יעד מבוקש בעבור נרדפים על רקע אמונתם, בעיקר פרוטסטנטים ויהודים.
גורם נוסף שסייע לשגשוגה של [[הרפובליקה ההולנדית]] היה קיומה של אנרגיה זמינה מ[[טחנת רוח|טחנות הרוח]] המרובות של הולנד, ומה[[כבול]], שקל היה לשנע אותו אל מרכזי הערים באמצעות ה[[תעלה|תעלות]] הרבות העוברות במדינה. המצאת המנסרה הפועלת בכוח הרוח איפשרה בנייה של צי אוניות ענק, ששימש לסחר ברחבי העולם ולהגנה על האינטרסים הכלכליים של הרפובליקה באמצעים צבאיים.
| |||