ערי הלויים – הבדלי גרסאות

ב[[ביקורת המקרא]] רווחת ההשערה שרשימות ערי הלויים היו מיושמות רק בימי [[הממלכהממלכת ישראל המאוחדת]]. היחס בין ערי הלוויים לנחלות השבטים מהן הוקצו, נחשב לתואם את נחלות השבטים כפי שהיו לאחר כיבושי דוד ושינויים מנהליים שמשוער שערך. בעוד שהערים שהוקצו מנחלת יהודה ושמעון הן ישראליות ומרוכזות באזור מצומצם שמשוער שמהווה את נחלתו הגרעינית של שבט לוי, שאר הערים כנראה נכבשו רק בימי דוד והוענקו לנאמניו. בנוסף, לפי הסברה ששמות משפחות הלוויים המוזכרים ב[[תורה]] מייצגים את האזורים בהם ישבו, החוקרים הסיקו שמשפחות לויים ישבו בערי הכוהנים, לדוגמה משפחת "החברוני" ב[[חברון]], ו"הלבני" ב[[לבנה (עיר מקראית)|לבנה]]. בנוסף, מסיפור [[פילגש בגבעה]] עולה שבראשית [[תקופת השופטים]] [[גבע בנימין]] לא יושבה בידי כוהנים אלא בבני [[בנימין]]. לאחר [[פילוג הממלכה]], הסידור השתנה, שכן [[ירבעם]] מלך ישראל מינה כוהנים מבני השבטים האחרים,{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|יב|לא}}}} והלוויים שבתחומי ממלכתו עזבו את אחוזותיהם ונספחו לממלכת יהודה.{{הערה|שם=עולם|יהושע, '''עולם התנ"ך''', 1993-1996, עמ' 197-192}}