נשק מונחה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
|||
שורה 13:
==שיטות הנחיה==
כלי נשק מונחים מחולקים למספר קטגוריות לפי צורת הנחייתם:
* '''הנחיה סבילה''' (פסיבית): שיטת הנחיה שבה הנשק מתביית על אותות המשודרים מהמטרה עצמה. כך למשל [[טיל נגד קרינה]] קלאסי, ננעל על מקור קרינה ומנחה את עצמו ישירות אליו. לדוגמה טיל האוויר־קרקע [[AGM-45 שרייק]].
* '''הנחיה פעילה''' (אקטיבית): שיטת הנחיה שבה הנשק עצמו משדר אותות לעבר המטרה ומתביית על אותות שמוחזרים ממנה. לדוגמה, טיל אויר־אוויר [[AIM-120 אמראם]] ששיטת פעולתו ידועה בשם "שגר ושכח".
שורה 27:
===שליטה ידנית ב[[קו ראייה]] ([[MCLOS]])===
מערכת מדור א', שבה המשגר חייב להיות בקשר עין עם הטיל והמטרה לאורך כל זמן המעוף של הטיל. המשגר מחשב את הטווח של הטיל אליו, את הטווח בינו לבין המטרה, את הזווית ביניהם וכדומה, ושולח תיקוני היגוי אל הטיל.
חסרונות: המשגר חשוף בקו ראייה של המטרה לכל מסלול מעוף הטיל, ובעצם חשוף לפגיעה. בנוסף, קל יחסית להתחמק מהנחיה שכזאת.
שורה 54:
===הנחיה אופטית===
מערכת שבה המפעיל מקבל תמונה רציפה שמצולמת מ[[מצלמה]] המורכבת בראש ההנחיה של הטיל, וכך מתאפשר לו לראות לאן נע הטיל, ולהעביר אליו תיקוני היגוי. התמונה מועברת מהטיל אל המפעיל באמצעות קשר רדיו או באמצעות סיב אופטי הנמתח בין הטיל ליחידת ההנחיה. שימוש בקשר רדיו מאפשר טווח גדול יותר ואיננו דורש מיחידת ההנחיה להישאר סטטית אך מנגד חשוף לאמצעי שיבוש, לאיכון הטיל בזמן המעוף ומצריך מערכת שידור מורכבת בטיל. לעומת זאת, שימוש ב[[סיב אופטי]] להעברת התמונה מוגן מפני שיבוש, אינו חושף את הטיל ומונע את הצורך במערכת שידור תמונה באמצעות רדיו בטיל אך מנגד מגביל את טווח המעוף של הטיל, מונע הפעלתו באזורים מיוערים ומעל לקוי מתח ומחייב להשאיר את יחידת ההנחיה סטטית.
בדרך כלל, מערכות [[טיל חוף-ים|טילים נגד כלי שיט]] או [[טיל נגד טנקים|נגד טנקים]] המשוגרים מהאוויר או מהקרקע ממרחק רב עושות שימוש במערכת קשר מבוססת רדיו ואילו טילי נ"ט לטווח בינוני וקצר עושות שימוש במערכת קשר מבוססת סיב אופטי.
שורה 69:
===ביות מכ"ם פעיל ([[ARH]])===
מערכות "[[שגר ושכח]]", המשתמשות ב[[מכ"ם]] עצמאי, קטן ממדים, המורכב על הטיל ומכוסה [[ראדום (התקן)|ראדום]]. הביות של הטיל מתבצע באופן עצמאי לעבר המטרה, על בסיס החזר המכ"ם של המטרה. מערכת המכ"ם שמותקנת בקדמת הטיל נעזרת בגרסה של [[סריקה קונית]] כדי לזהות את הכיוון למטרה; בגרסה בה האנטנה מקובעת (במובן שהיא אינה נעה בתבנית סריקה) - [[זן (אנטנה)|זן]] ה[[אנטנה]] מסתובב במעגל סביב צירה. עקב האופי של יכולת ה[[רזולוציה]] של המכ"ם (ככל שהוא קטן יותר, כך יזוהו רק מטרות גדולות יותר), מערכות כאלו אינן מתאימות לשימוש נגד עצמים קטנים מאוד, כגון [[כלי טיס בלתי מאויש|מיני־כטב"מים]].
בשיטה זו עובד טיל האוויר־אוויר [[AIM-120 אמראם]] האמריקאי. לטילים מתקדמים גם יכולת [[LOAL]] עדכון ורכישת מטרה חדשה, לאחר השיגור ממכ"ם חיצוני (מוטס או קרקעי).
===ביות מכ"ם פעיל למחצה ([[SARH]])===
מערכת המשלבת בין מכ"ם "קולט" המורכב על הטיל, לבין מכ"ם "משדר" שממוקם במערכת המשגרת.
המכ"ם המשדר מאיר את המטרה והמכ"ם הקולט עוקב אחרי המטרה המוארת באופן פסיבי.
כיוון שלרוב טילים משוגרים אחרי זיהוי המטרה במערכות מכ"ם רבות עוצמה, זה אך הגיוני להשתמש באותו מכ"ם על מנת להנחות את הטיל אל המטרה, וכך נפתרת בעיית יכולת ההפרדה והעצמה, וגם נחסכות עלויות של ראש ביות מבוסס מכ"ם אקטיבי.
במערכת משולבת כזאת מדידת הזמן בין שני דפקי מכ"ם נקלטים במכ"ם ה"קולט" (ולאחר מכן החסרת משך הדופק המתאים ל־[[pulse repetition frequency|PRF]] של המכ"ם ה"משדר" שבמטוס) מאפשרת להעריך את זמן התנועה של אות המכ"ם ובכך לסרטט [[אליפסואיד]] שמוקדיו הם מיקום המטוס ומיקום הטיל. מערכות חצי אקטיביות הן הוורסטיליות ביותר בשימוש כיום - בכל [[מזג אוויר]], נגד מטרות אוויריות, קרקעיות או ימיות. בטילי [[אוויר]]־אוויר הנחיה מסוג זה מגבילה את תמרוני המטוס שכן תמרון חד מדי עלול להביא למצב בו מיקום המטרה ביחס למטוס המשגר משתנה בקצר מהיר יותר מיכולתה של אנטנת המכ"ם לעקוב אחרי המטרה (מה שמוביל ל"שבירת נעילה"), והן מבחינת כיוון הטיסה (מאחר שעל המטוס המשגר לשמור את המטרה בתוך מפתח הכיסויי של המכ"ם).
שורה 90:
====ביות אופטי====
מורכב מתתי סוגים:
* '''[[ביות תת-אדום|ביות תת־אדום]]''' - ביות על קרינה [[תת-אדום|תת־אדומה]], נקרא גם ביות מונחה חום (Heatseeking), היות שעוקב אחר גוף הפולט חום (לרוב צינור הפליטה של [[מנוע סילון|מנוע סילוני]] של מטוסי קרב או מנוע רקטי) - ומנחה את הטיל אליו. היו ניסיונות מוצלחים בשימוש ביות לעבר כלי רכב משוריינים, אך עם זאת השימוש המרכזי הוא נגד מטוסים.
המערכת משתמשת בגביש הממיר קרינה תת־אדומה ל[[מתח חשמלי]] והצגת כתמים בהירים (המייצגים מטרות קורנות) על רקע כהה (המייצג את השמיים, בעלי קרינת רקע נמוכה). הקרינה מרוכזת אל הגביש בעזרת [[עדשה]] ממקדת, לרוב בתוספת מספר [[מראה|מראות]] ייעודיות.
שורה 109:
===מעקב מיקום כוכבים (Celestial Navigation או Astral Navigation) ===
[[קובץ:Mercury, Venus and the Moon Align.jpg|ממוזער|שמאל|200px|שיטת הניווט השמיימי מסתייעת במיקומם של כוכבים כדי לקבוע את המיקום הגאוגרפי ממנו הם נצפים.]]
מערכת העושה שימוש במיקום [[כוכב]]ים לצורך הגברת הדיוק של מערכת ניווט אינרציאלית (להלן: מנ"א). בעוד במנ"א דיוק פגיעת טיל/פצצה מבוסס על ידיעת מיקומו בכל רגע נתון החל מרגע השיגור, העובדה שמיקום הכוכבים ביחס ל[[כדור הארץ]] הוא נתון קבוע המאפשר חישוב מיקום ביחס לנקודה חיצונית ובלתי תלויה, מאפשר את העלאת רמת הדיוק של ההנחיה. מערכת כזו פותחה לראשונה בראשית 1945 על ידי הגרמני Dr. Rambauske מהמכון למחקר פיזיקלי ב[[ביירוית]], אשר פיתח התקן המאפשר לשלוח תיקונים מחזוריים לטייס האוטומטי של הטיל באמצעות איתור מיקומו של כוכב מסוים שמיים{{הערה|https://books.google.co.il/books?id=Sr6JtOoWghkC&pg=PA41&lpg=PA41&dq=dr.+rambauske+missiles&source=bl&ots=gZyO91NpRc&sig=gnJj9UrjydkIMS1yQEUTYpSRimA&hl=en&sa=X&ved=0CCIQ6AEwAWoVChMI1JDx46blxwIVRZ3bCh2VKQMz#v=onepage&q=dr.%20rambauske%20missiles&f=false}}, אם כי הייתה זו מערכת בסיסית. מערכות מעקב מיקום כוכבים אפקטיביות ראשונות פותחו עבור טיל השיוט "SM-62 Snark" והטיל הבליסטי "AGM-48 Skybolt" האמריקניים (זו האחרונה אף אומצה כמערכת ניווט עבור המטוס [[לוקהיד SR-71]]). מערכות מתקדמות יותר אלו עוקבות אחרי מספר כוכבים, ועושות שימוש ב[[אלגוריתם|אלגוריתמיקה]] המאפשרת לקבוע בדיוק רב את הנקודה על כדור הארץ ממנה נצפו הכוכבים במיקומיהם (ניתן לאתר את המיקום ממנו נעשתה התצפית גם על סמך כוכב בודד, אך זה לא פרקטי כי קיימת מגבלה על הדיוק בקביעת ה[[אזימוט]] וההגבהה של הכוכב בשמיים).
במערכות מודרניות, כדוגמת [[טריידנט (טיל)|סדרת הטילים טרידנט]], לרוב משתמשים ב[[מצלמה]] אחת העוקבת אחרי מיקומו של כוכב בודד ומוגדר מראש (אף כי מוערך שב[[צוללת|צוללות]] טילים של [[הצי הסובייטי]] משתמשים במעקב אחר שני כוכבים, דבר המעלה את רמת הדיוק). אם הכוכב אינו ממוקם היכן שהוא אמור להמצא, מועברים הנתונים אל המנ"א לצורך תיקוני היגוי המביאים את הפצצה או הטיל למיקומם הרצוי. ככל הנראה המערכת איכותית מספיק על מנת לאתר כוכבים גם באור יום.
| |||