פתיחת התפריט הראשי

שיחת משתמש:Lirdon

חמקנותעריכה

- הועבר מהדף משתמש:Lirdon/ארכיון 1

Lirdon שלום,

עקבתי אחרי העריכות שלך בערך על הציפור השחורה ורציתי להגיד כל הכבוד!!! נראה שאתה מבין המון בכל הקשור לתעופה ומבנה ורכיבים של מטוסים. רציתי לנסות לשכנע אותך להשקיע בערך חמקנות. מכל ההיבטים התכנוניים של מטוסי קרב מודרניים זה ההיבט שהכי לוקה בחסר, ואין עליו בכלל מידע בויקיפדיה העברית. אני מבין שזה כך כי זה ההיבט הכי סודי בתכנון מטוסים, שמעט מאוד מידע רשמי קיים עליו, אבל עדיין אני חושב שאין מתאים ממך לכתוב את הערך הזה. לפי דעתי כדאי שתתמקד בשלב ראשון בתרגום הערך האנגלי, תוך התמקדות בהיסטוריה של החמקנות ובעקרונות מנחים ליצירת עיצוב חמקני מוצלח (במיוחד בהיבט הצורני; לא נראה לי שקיים בכלל מידע על חומרים בולעי מכ"ם או ביטול אקטיבי). אודה לך מאוד אם תשכתב את חמקנות. תודה מראש. עשו - שיחה 18:30, 2 בפברואר 2016 (IST)

- סוף העברה
העברתי את השיחה מדף הארכיון.
בכל מקרה, אני אנסה לראות מה אוכל לעשות עם הערך, אני לא מבטיח שום דבר, אבל אני בדרך כלל לא נוהג לתרגם ערכים (אלא אם הם משניים), לכן אם אקח את זה על עצמי זה יכלול חיפוש חומרים ומחקר על הנושא. אני גם נוהג לכתוב בארגז חול עד שאני מרגיש שהערך מספק מבחינת איכותו ולכן התוצאות של הפרוייקט הזה יכולות לבוא לביטוי בעוד הרבה זמן. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 18:46, 3 בפברואר 2016 (IST)
עשו, היום סיימתי את השכתוב של הערך חמקנות, ואני חייב להודות לך על זה שנתת לי תירוץ לקחת את זה על עצמי ולהעמיק בנושא. בברכה. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 22:11, 24 במאי 2016 (IDT)

תודה רבה על כתיבת הערך. עדיין לא קראתי אותו לעומק אבל בכל אופן הוא נראה מקיף ביותר ומרשים. עכשיו סוף סוף יש בויקיפדיה ערך מכובד על חמקנות, שלא כמו הקצרמר שהיה לפני כן, ואני מניח שיהיה קל יותר לפתח את הערך עכשיו כשיש לו שלד רציני. אני יודע שעוד מוקדם להעיר הערות, אבל רק מספר נקודות שלדעתי טעונות שיפור:

  • לפי מה שאני קראתי על חמקנות במסגרת התוכניות הראשוניות לבניית חמקן התמקדו במבנה שנקרא "היהלום חסר התקווה" (Hopeless Diamond). זה ראוי לפי דעתי לציון בערך.
  • קראתי גם שהכוח המניע מאחורי יצירת הפלטפורמות החמקניות הראשונות הייתה תוכנה סודית שפותחה בשם "Echo 1", שהייתה מסוגלת לחזות את שטח חתך המכ"ם של פרופיל כלשהו לגלים באורך גל מסוים שמגיעים מכיוון מסוים. בפיתוח התוכנה השתמשו באופן מפתיע בתוצאות של פיזיקאי רוסי בשם en: Petr Ufimtsev שכתב מאמר בשם "Theory of Edge Diffraction in Electromagnetics".

אז זהו בינתיים. תודה רבה על כתיבת הערך המצוין. עשו - שיחה 12:18, 25 במאי 2016 (IDT)

שני הדברים שציינת השתתפו במה שהפך להייב בלו שממנו פותח ה-F-117, החלק של יהלום חסר התקווה מכוסה בצורה די נרחבת בפרק התכונות למרות שהשם לא נאמר בפירוש, מכיוון ש"יהלום חסר התקווה" משתמש בכל האלמנטים של זוויות משוכות שמייצרות שבירת גלים הרחק מהמקור. לגבי Echo 1, זאת הייתה תוכנה לחישוב שטח חתך מכ"ם שהשתמשה במשוואות של פיוטר יפימצב אבל דעתי הייתה שהדברים הללו צריכים להיות מכוסים בערך הייב בלו, אבל מאחר שהערך לא קיים ואין בכוונתי להתעסק בו אני אציין את האקו-1 בערך, היהלום הוא פרט ספציפי מדי לתוכנית שלו ואין לו מקום בערך. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 13:53, 25 במאי 2016 (IDT)

מסק"ר אפאצ'יעריכה

שלום, האם תוכל להשלים את הערך AH-64 אפאצ'י? בעיקר את הפרקים על דגמי A,B,C, ועוד כל מה שתמצא לנכון להרחיב. תודה. ‏MathKnight-at-TAU שיחה 18:53, 3 בפברואר 2016 (IST)

מצטער שלקח לי זמן להגיב, אני לא בטוח שאוכל להתפנות לנושא בקרוב. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 23:51, 14 בפברואר 2016 (IST)


סקריפט החלפות - טיפ לעריכהעריכה

שלום lirdon. טיפ קטן להמשך העריכה. בסרגל הכלים האישי שלך (בצד השמאלי העליון של המסך), לחץ על העדפות, אחר כך על לשונית "גאדג'טים" ובתוכה בפסקה "עריכה", סמן ב-V את החלונית אשר המלל לשמאלה מתחיל ב: "הוספת כפתור לבדיקת בעיות סגנון ולשון נפוצות..." כעת הקש בצידו הימני התחתון של המסך על "שמירת העדפות".
עכשיו, בעת שאתה עורך (קוד מקור), תגלה שבחלקו התחתון של חלון העריכה שלך, בין הצלמית "תצוגה מקדימה" והצלמית "הצגת שינויים", נוספה צלמית חדשה המכונה "בדיקה". עם סיום העריכה בערך נתון הקש עליה והיא תבצע תיקונים שונים ותמליץ על תיקון קישורים פנימיים וכו'. דוגמא קטנה כאן: [1]. בברכה --Assayas - שיחה 19:06, 25 באפריל 2016 (IDT)

וואו, זה אחלה טיפ, תודה! ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 19:41, 25 באפריל 2016 (IDT)

מקבץ תעופהעריכה

שלום לירדון. רציתי להזמין אותך להשתתף במקבץ התעופה החל השבוע במסגרת מיזם המקבץ השבועי. בברכה. יואב ר. - שיחה 20:57, 19 ביוני 2016 (IDT)

בגיל (ובשמחה)עריכה

שלום לך! 

לידיעתך, תבניות האישים מחשבות גיל פטירה אוטומטית ואין צורך להוסיף זאת ידנית-הכנסת מלל נוסף פרט לתאריך מייצרת שגיאה (ולכן הסרתי זאת). בברכה, ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 17:01, 21 ביוני 2016 (IDT)

תודה רבה. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 17:24, 21 ביוני 2016 (IDT)

כוכב הציפור השחורה!עריכה

  כוכב הציפור השחורה!
כל הכבוד על הערך המומלץ (אוטוטו) הציפור השחורה! ההשקעה העצומה ניכרת בו היטב. המרא והצלח! Comet - Stars - שיחה 10:01, 29 ביוני 2016 (IDT)
תודה רבה!!! איזה כיף לקבל כוכב ראשון :) ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 11:12, 29 ביוני 2016 (IDT)
Like   אלעדב. - שיחה 11:24, 29 ביוני 2016 (IDT)

כמה שאלות בנוגע לדורות המטוסיםעריכה

א. מדוע מטוסי הקרב של מלחמת העולם הראשונה והשנייה לא נחשבים ל"מטוס קרב של הדור ה____"? ב. מי קבע את המונחים הללו (מחקר ראשוני בוויקיפדיה האנגלית?)? ג. מדוע אין תבנית ניווט בין הערכים של דורות המטוסים?‏ .Meni yuzevich בית חב"ד לכולם י"ד בתמוז ה'תשע"ו 18:25, 19 ביולי 2016 (IDT)

היי, Meni yuzevich.
א.בגדול דורות של מטוסי קרב זה הקבצה כללית והיא חלה על מטוסי סילון בגלל שזה המונח שהחלו להשתמש בו אז. דור ראשון של מטוסי הקרב הסילוניים שיוצרו בשנות ה-1940 וגם תחילת שנות ה-1950 היו פרימיטיביים ופשוטים, לעומתם המטוסים שיוצרו החל מאמצע שנות ה-1950 היוו קפיצת מדרגה של ממש מבחינת ביצועים, תחכום טכנולוגי ואף תפיסות עיצוב והפעלה ולכן נדרשה הפרדה במושגים בין שתי קבוצות מטוסים אלה. מטוסים בוכנתיים התפתחו בצורה יותר "לינארית" כאשר ביצועי מנוע היוו את הקפיצות בביצועים, אך אלה היו הקפיצות העיקריות והמשמעותיות ולכן לא הייתה צריכה להיות הפרדה מבחינת תפיסה, לפחות זאת דעתי.
ב.אני לא מאמין שיש בן אדם אחד שאפשר לזקוף לזכותו את המושג "דור של מטוסי קרב". אני מאמין זה היה מושג שהשתרש בצורה טבעית בעיקר במערב מעצם השיח על ההבדלים בטכנולוגיה ובתפיסה בין מטוסים של דור אחד לשני, לדעתי הגורם העיקרי שהכניס את המושג לשפה המדוברת היתה העיתונות של התעופה באותן שנים. בהתחלה לא היתה הגדרה ברורה מה מהווה כל דור, גם כיום זה לא הגדרה מחייבת ויש אלה שמחלקים מטוסים מאותו הדגם בין שני דורות מטוסים. דור רביעי חמישי ועתה גם דור שישי כוללים הרבה תכונות שלקח שנים על גבי שנים לפתח או שעדיין נמצאות בפיתוח ונראה שיש הגדרה יותר ברורה לדורות אלה מכיוון שניתן להעריך מה יהיו תכונותיהם מבחינת תקופות צפויות של הבשלת טכנולוגיה.
ג.אין סיבה מיוחדת לחוסר בתבנית ניווט בערכים אלה פרט מהסיבה הפשוטה שאף אחד פשוט לא יצר אותה. אני לא מבין ממש בתבניות, יש תבניות מועטות מאוד שאני יודע להשתמש בהן ולכן אני לא נוהג ליצור תבניות אלה. עם זאת, אני מסכים שתבנית ניווט היא די נחוצה במקרה זה.
מקווה שעזרתי לך עם השאלות. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 23:42, 19 ביולי 2016 (IDT)
בקשר לא' - עדיין לא הבנתי למה המטוסים הנ"ל לא נקראים מטוסי קרב. בקשר לג' - גם אני לא מבין, אבל אני סומך עליך שתצליח‏ .Meni yuzevich בית חב"ד לכולם י"ד בתמוז ה'תשע"ו 23:47, 19 ביולי 2016 (IDT)
מטוסי קרב בוכנתיים כן נקראים מטוסי קרב, הם רק לא מחולקים לדורות ביניהם. החלוקה לדורות נכונה רק למטוסי קרב סילוניים. בערך מטוס קרב מדובר על מטוסי קרב בוכנתיים בתחילת פרק ההיסטוריה, אך מאוד בקצרה ולכן לא שמו את זה תחת כותרת מתאימה והכותרות התחילו ישר במטוסי קרב סילוניים. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 00:13, 20 ביולי 2016 (IDT)

מומלץ!עריכה

  שלום Lirdon, הערך לוקהיד SR-71 שכתבת/הרחבת נבחר כערך מומלץ. תקציר ראשוני של הערך, שיוצג בעמוד הראשי מופיע כאן. גארפילד - שיחה - עזרו לנו במיזם האסם 10:02, 20 ביולי 2016 (IDT)

מדליית זהב עבורך!עריכה

  קראתי את הערך על הציפור השחורה, והייתי חייב לבדוק מי כתב אותו. באמת, שהיה כיף גדול לקרוא אותו. ערך פנטסטי. AdiN - שיחה 00:43, 30 ביולי 2016 (IDT)
תודה רבה AdiNargasi, אני שמח שנהנית מהערך ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 15:48, 30 ביולי 2016 (IDT)

הנעה וקטוריתעריכה

Lirdon שלום,

יש לי שאלה בנוגע לאופן שבו פקודות תמרון מחושבות בשיטת הניהוג הווקטורי. כתבתי כל זה בערך הנעה וקטורית תחת הכותרת "המורכבות מאחורי שיטת ההנעה הוקטורית". בגדול הבעיה העקרונית שנתקלתי בה היא שבשיטת הניהוג הווקטורי ביצוע פנייה מתואמת (כלומר כזו ששומרת על זווית התקפה קרובה מאוד לאפס) הוא בלתי אפשרי, כיוון שהדחף פועל כולו בנקודה אחת ולכן בכל כיוון שנפעיל דחף מגמת הסיבוב של תנועת מרכז המסה של הטיל ותנועת הסיבוב בדרגת החופש המתאימה תהיינה הפוכות. זאת בניגוד לניהוג אווירודינמי שם יש מספר משטחי ניהוג הממוקמים במקומות שונים בגוף הטיל, מה שכן מאפשר ביצוע פנייה מתואמת.

אז השאלה שלי היא איך מתמודדים עם הבעיה הזאת, ואם אפשר שתספר לי קצת גם איך ניגשים בצורה מתמטית לבעיה הזאת. אתה מוזמן גם לשפר את הערך הנעה וקטורית אם אתה מעוניין. תודה מראש. עשו - שיחה 19:09, 6 באוגוסט 2016 (IDT)

היי עשו,
אני חייב להודות שאני לא מבין גדול בהנעה וקטורית, טילים ורכבי חלל ובגלל שאני לא בטוח שהבנתי את השאלה שלך ואת ההסבר בערך עצמו, אני אכתוב את הנושא איך שאני מבין אותו. בשל כך התשובה שאני ארשום כאן ייתכן ותהיה שגוייה, לא מלאה או בכלל לא רלוונטית, אז סליחה מראש. כמו כן אני לא הולך להתעסק בחלק המתמטי כלל, כי אני ממש לא מכיר את זה.
בכלי טיס סטנדרטיים פנייה מתואמת היא ביצוע פנייה במישור האופקי עם פיצוי למגוון התופעות הגורמות להחלקה החוצה או פנימה לתוך הסיבוב מה שמכונה זווית החלקה. דוגמת שימוש בהגה כיוון לפיצוי על גרר מאזנות, פיתול המנוע, רוח צד וכדומה. האידיאל הוא שזווית ההחלקה תהיה אפס, הן בגלל שזה מקטין את הקוטר של הפנייה; מונע בזבוז של אנרגיה לשמירת גובה ומהירות (החלקה מפחיתה מהיעילות של הכנפיים) והן בגלל שזה יכול להגדיל את מהירות ההזדקרות ולגרום לתופעות טיסה לא רצויות. מבחינת זווית התקפה שהיא הזווית שבין מיתר הכנף לזרימת האוויר, אין השפעה על פנייה מתואמת ומבחינת מטוסים או מסוקים זה לא נכנס תחת אותה קטגוריה. בטיסה רגילה זווית התקפה היא לעולם לא תהיה אפס. בשיוט בכלי טיס זווית ההתקפה הכוולת היא בדרך כלל 3 מעלות, בתנאי טיסה אחרים דוגמת תמרונים חריפים בקרבות אוויר או נחיתה, זווית ההתקפה תגדל. במקרה של תמרונים חריפים, זווית ההתקפה גודלת בעיקר בגלל שגוף המטוס שואף להתמיד בתנועתו בקו ישר על פי החוק הראשון של ניוטון ולכן המטוס כביכול פונה לפני שהוא משנה את כיוון התנועה שלו ולכן הזווית בין הכנף לזרימת האוויר גודלת.
אם מדברים על מטוסים בעלי הנעה וקטורית, כאן השימוש הכללי ביכולת הנעה זאת היא בעיקר לאפשור נחיתה והמראה אנכיים דוגמת ההרייר, או הגדלת יכולת התמרון דוגמת ה-Su-27 וה-F-22. במקרה הראשון משתמשים בהנעה הווקטורית בשביל לייצר דחף אנכי להמראה ונחיתה אנכיים ובסילוני אוויר קטנים ממערכת המיזוג הנפלטים בקצוות גוף המטוס לשליטה בצירי התנועה. במקרה השני ההנעה הווקטורית מוסיפה יכולת תמרון ואף מאפשרת יכולת תמרון מעבר לתנאי הזדקרות בהם אין יכולת לנהג כלל על ידי משטחי ההיגוי הרגילים. אבל גם כאן זווית ההתקפה היא קיצוניות מאוד.
בטילים, במיוחד אלה שלא כוללים משטחים אווירודינמיים השליטה בזמן פעולת המנוע מתבצעת על ידי הטיית הדחף. הטיית הדחף יוצרת מומנט סיבובי של הגוף סביב לנקודת ציר מרכזית, שהיא מרכז המסה. בשל כך זה עובד כמו מנוף, אם אתה רוצה ש"האף" יעלה צריך לדחוף את הזנב מטה, ובשל כך נחיר הפליטה צריך לפנות מעלה. אבל כמו שציינת ברגע של התמרון הטיל "מחליק" באותה הזווית שבה המפלט נוטה, רק לכיוון השני. אם אין התנגדות אווירודינמית כמו בתנאי מהירות נמוכה או בריק, המומנט הסיבובי שנוצר מההנעה הווקטורית דורש ביטול (זאת אומרת הטיית המפלט בכיוון הפנייה באותה הזווית והזמן של הפקודה המקורית) ברגע שהפקודה לפנייה נגמרה, בגלל שאחרת הטיל פשוט יסתחרר ללא שליטה. במהירות גבוהה בתנאים אטמוספריים האוויר תורם לייציבות הטיל ומיישר אותו לכיוון הזרימה. עם זאת יש עדיין אפשרות להיכנס לסחרור, אבל זה דורש זווית התקפה גבוהה מאוד בה האוויר הפוגש את גוף הטיל מסובב אותו במקום ליישר אותו.
בטילים קיימת מערכת הגברת יציבות (SAS), המערכת הזאת אמורה לייצב את הטיל במרחב על ידי הטיית הנחיר לתוך כיוון השגיאה. במקביל אליה ישנה מערכת הניהוג שנותנת פקודות לטובת שינוי המצב של הטיל במרחב, בזמן פעולת המערכת ה-SAS לא פעיל. ברגע שמערכת ההיגוי מפסיקה את פקודתה, כלומר כלי הטיס סיים את התמרון והגיע לזווית הרצויה, מערכת SAS מתערבת בשביל לעצור ולאפס את המומנט הסיבובי. חשוב לציין שמערכת SAS יכולה להיות פונקצה של מערכת ההיגוי, ולא מערכת בפני עצמה, אבל העקרון הפעולה זהה. ברגע שהשגיאה תוקנה והמומנט הסיבובי הינו אפס זווית ההתקפה תהיה אפס. חשוב לציין שבטילים עם שמטחים אווירודינמיים החוק הראשון של ניוטון עדיין פועל ולכן בדומה לכלי טיס נוצרת זווית בין כיוון האף של הטיל וכיוון התנועה שלו, עד שהתמרון נגמר.
אני מקווה שמה שכתבתי יאפשר לך לפחות להכווין אותי לטובת הבנת הנושא והשאלה. בברכה. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 23:19, 7 באוגוסט 2016 (IDT)

היי Lirdon,

קודם כל אציין שמתשובתך עולה כי הבנת את שאלתי היטב. התשובה שלך ענתה על השאלה שלי באופן חלקי - העובדה שישנה מערכת נוספת בטיל (שלא הייתי מודע לקיומה) שנקראת מערכת הגברת יציבות שמיועדת לקזז את הפער באוריינטציות של הטיל לפני ואחרי התמרון (כלומר ליישר אותו על זווית התקפה אפס) אכן ענתה לי על השאלה לפחות באופן עקרוני; אני עדיין סקרן לדעת איך פונקציית כיוון הדחף (יחסית לציר הטיל) לפי הזמן נראית (שכן ברור שצריך לתמרן ואז לקזז לסירוגין, וזאת באופן אופטימלי). אבל העובדה שיש מערכת ניהוג ומערכת הגברת יציבות נפרדת אין בכוחה לענות על השאלה שלי במקרה של, למשל, טיל נגד טיל בליסטי - ברכבי חלל וכדומה אני מניח שהתמרון שהרכב צריך לבצע ידוע ומחושב מראש (יהיה מורכב ככל שיהיה, עדיין הוא משתנה מעט מאוד בתלות בסביבה,ולכן אפשר לתכנת את המערכת מראש), אולם בטיל שמיועד למטרת יירוט מטרה הנמצאת הרחק מחוץ לאטמוספירה הטיל לא מתמרן באופן ידוע מראש, אלא שהוא צריך להגיב לתנועת טיל המטרה (שנקראת על פי ראש הביות) באופן מדויק ובזמן תגובה של מאית השנייה, ולכן נוצר מצב של תמרון רציף ולא מקוטע, ויוצא איפוא שמערכת הניהוג עדיין לא מסיימת את פעולתה כאשר מערכת הגברת היציבות צריכה להתערב, כך שהבעיה מסתבכת. מקווה שהבהרתי קצת יותר מה בדיוק קשה לי להבין. תודה. עשו - שיחה 21:38, 8 באוגוסט 2016 (IDT)

היי עשו,
השאלה שלך נוגעת בכלל מערכות בקרת טיסה בכלי טיס ולא רק בטילים. כיצד המערכת שאמורה לייצב את המטוס יכולה לרסן אותו אם ישנה פקודה משתנה בצורה תמידית? איך היא יכולה לדעת מתי להתערב ולאן לכוון? התשובה הפשוטה היא שמערכת ייצוב בכללי לא משתמשת באותם הנתונים שמערכת הניהוג משתמשת. בעוד מערכת הניהוג מייצרת מומנט סיבובי בשביל להגיע לכיוון כל שהוא, מערכת הגברת ייציבות מתחשבת רק במומנט הסיבובי הקיים (התאוצה הזוויתית) בשביל לבטל אותו. מבחינתה למצב הקיים, באם הוא 10 מעלות או 180 מעלות, אין חשיבות, היא מבטלת את התנועה בציר. אז מהבחינה הזאת מהרגע שהפונקציה נכנסת לפעולה כל מה שמשנה זה ביטול המומנט הסיבובי. אבל הבעיה היא שאם המערכת ממשיכה לפקד במקביל למערכת הניהוג היא בעצם תבטל את הפקודה שלה, לכן הפונקציה של הייצוב צריכה להתחשב בפקודת ניהוג ולא לבצע תיקון לפני שהניהוג הופסק. מבחינת מערכת הניהוג העסק יותר פשוט, היא מקבלת דרישה להשגת מצב רצוי במרחב, כלומר הזווית של העלרוד או הסבסוב ממקור כל שהוא, כגון מחשב משימה, מחשב יירוט שמבצע את החישובים ומחשב את התמרון הדרוש לפגיעה במטרה וכדומה. מבחינת מערכת הניהוג, כל עוד המצב הדרוש במרחב והמצב המצוי במרחב לא שווים, היא מתערבת. אם המצב הדרוש משתנה משנייה לשנייה או שהוא מחושב ומתוכנת מראש מבחינת מערכת הניהוג זה לא משנה, מה שמשנה זה המצב הדרוש והמסגרת של התמרון שהמערכת מסוגלת לספק (מערכת הניהוג לא צריכה להכניס את הכלי למצב של איבוד שליטה ולכן ישנן הגבלות ביכולת התמרון שהמערכת מסוגלת לתת). מבחינת טיל עם משטחים אווירודינמיים, או ניהוג ווקטורי בלבד העקרון זהה. הוא גם זהה לכלי טיס אחרים.
מקווה שעניתי על שאלתך. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 00:00, 9 באוגוסט 2016 (IDT)

הערכהעריכה

כל הכבוד על התרומה לערכים בתחום תעופה צבאית. ראיתי שאת מתכוון לערוך את הערך המעניין חיל האוויר המצרי במלחמת יום הכיפורים. משימה קשה שכן התיעוד הערבי חלקי ומוטה. אבל בכל אופן נראה לי שיכול להיות יותר יעיל למזג את המידע על ח"א המצרי במלחמה לתוך הערך חיל האוויר הישראלי במלחמת יום הכיפורים כך שהוא ייקרא הזירה האווירית במלחמת יום הכיפורים. כרגע הערך במצב די עגום ויש בו הרבה מידע סתמי. לשיקולך. אייל ההמ - שיחה 22:48, 9 באוגוסט 2016 (IDT)

היי אייל הה"מ, אני כרגע לא מתעסק יותר מדי עם חיל האוויר המצרי, לכן זה לא ממש רלוונטי. עם זאת לאחרונה רכשתי מספר ספרים על חילות האוויר הערבים וכאשר אסיים לקרוא אותם נראה מה אפשר יהיה לעשות. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 08:50, 10 באוגוסט 2016 (IDT)
מה שמם ? בעברית ? באנגלית ? אייל ההמ - שיחה 17:06, 10 באוגוסט 2016 (IDT)
זוהי סדרת ARAB MIGS בשישה כרכים. ספרים חדשים יחסית. עוד לא התחלתי לקרוא אותם עדיין, אבל הם שם מחכים לי.‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 18:53, 10 באוגוסט 2016 (IDT)

מלחמת העולם הראשונהעריכה

כתבתי את הערכים אוסוואלד בלקה ומקס אימלמן, אם תרצה להכלילם במיזם 'להבות בשחקים' Gbenny - שיחה 16:43, 14 באוגוסט 2016 (IDT)

דבר ראשון תודה רבה על ההשתתפות במיזם. דבר שני, תרגיש חופשי להוסיף את הערכים למיזם. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 17:16, 14 באוגוסט 2016 (IDT)
כתבתי אותם מזמן, בלי קשר למיזם. אז צריך להוסיף את מלחמת העולם ה ר א ש ו נ ה כקטגוריה. מקובל? Gbenny - שיחה 17:21, 14 באוגוסט 2016 (IDT)
הוספתי אותם תחת כותרת אישים.‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 17:23, 14 באוגוסט 2016 (IDT)
ומה דעתך על הוספת קלייר שנו, מייסד הנמרים המעופפים? Gbenny - שיחה 17:32, 14 באוגוסט 2016 (IDT)
תרגיש חופשי.‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 17:37, 14 באוגוסט 2016 (IDT)

כן נסע#תצורת ארבע כניםעריכה

שלום לך,

הקישור "הרייר" הוא לדף פירושונים. האם תוכל לדייק יותר? חזרתישיחה 20:03, 14 באוגוסט 2016 (IDT)

בעייתי כי זה נכון לכל הדגמים. בגלל זה לא תיקנתי. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 22:03, 14 באוגוסט 2016 (IDT)

Dissimilar air combat trainingעריכה

שלום Lirdon. מה התרגום של המושג הנ"ל? קלונימוס - שיחה 21:05, 14 בספטמבר 2016 (IDT)

אני לא בטוח לגבי התרגום הנכון, אבל פה הכוונה לאימון קרבות אוויר בין כלי טיס שונים. ככה שהמתאמנים יוכלו לתרגל מול כלי טיס בעלי תכונות שונות. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 00:45, 15 בספטמבר 2016 (IDT)
תודה! אני מבין שהמדובר בקרבות אוויר בין מטוסי קרב למטוסים נחותים יותר, כמו בין מטוסי F-15 ו-F-16 למטוסי סקייהוק, או היום מטוסי M-346 לביא. אבל מה ההגיון בכך?... קלונימוס - שיחה 09:49, 15 בספטמבר 2016 (IDT)
זה לא חובה לטוס מול מטוסים נחותים יותר, אם כי אחרי שנות ה-70 זה היה רוב האימונים. מרבית המטוסים חילות האוויר של הגוש המזרחי היו מדור שלישי (מיג-21 וכדומה) שהיו נחותים למטוסים מערביים. הרעיון הוא לדמות מצב שאתה פוגש מטוס שונה ממה שאתה רגיל לטוס ולהתאמן נגדו, שם אתה לומד לנצל את היתרונות של המטוס שלך מול החסרונות של מטוס אוייב ולהיפך, להימנע מלתת למטוס האוייב לנצל את החולשות שלך. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 10:16, 15 בספטמבר 2016 (IDT)
יופי, הרבה תודה. אתה יודע אם יש מינוח עברי למושג הזה? קלונימוס - שיחה 23:07, 15 בספטמבר 2016 (IDT)
לצערי לא... ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 10:26, 16 בספטמבר 2016 (IDT)

בקשת ערךעריכה

B-24 Liberator. מטוס חשוב אשר השתתף במלחמת העולם השנייה במספרים לא קטנים. אשמח לערך, לא חייב ברמה גבוהה. AdiN - שיחה 22:36, 15 בספטמבר 2016 (IDT)

שיחה:הצוות האווירובטי של חיל האוויר הישראליעריכה

שלום: ראה פסקה אחרונה. אולי יש לך מה לתרום בנושא?אודי - שיחה 22:26, 17 בנובמבר 2016 (IST)

היי The devious diesel,
הגבתי.‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 22:56, 17 בנובמבר 2016 (IST)

בל 205/UH-1Hעריכה

שלום Lirdon. אשמח לעצתך. כפי תראה, אני עורך את הערכים בל 204/205 ובל UH-1. בחיל האוויר שירת הבל 205, שהוא דגם אזרחי של הדגם הצבאי UH-1, "יואי". בוויקיפדיה באנגלית מופיע תיאור השירות המבצעי של כל סוגי המסוקים בערך UH-1. מה דעתך: האם לשבץ את המידע על שירות המסוק בישראל בערך בל 205 או בערך הראשי, על UH-1? תודה, קלונימוס - שיחה 16:50, 22 בדצמבר 2016 (IST)

לדעתי יש להצמד למציאות. מסוק האנפה היה מדגמי בל 205 אם אני לא טועה ולכן את ההיסטורית השירות שלו יש לכלול בערך התואם. אפילו שהבל 204/205 הם הגרסה האזרחית ל-UH-1 הרי יש עדיין הבדלים בין שתי הגרסאות. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 22:23, 23 בדצמבר 2016 (IST)

Your feedback matters: Final reminder to take the global Wikimedia surveyעריכה

(Sorry for writing in English)

לוחמה אווירית במלחמת קוריאהעריכה

התחלתי לעבור ולערוך את הערך וזה קשה יותר משחשבתי. אני חושב שמוטב להוריד את הערך מהמלצה - הוא מאוד מסובך, אדום ביותר גם בערכים חשובים, ולדעתי כדאי לפרק אותו לערכים קטנים יותר ובערך עצמו לתת תקציר של הערכים האלו. באמת כל הכבוד על הערך, זה ערך מאוד קשה לכתיבה והאיכות שלו בולטת לעין. AdiN - שיחה 14:18, 8 באפריל 2017 (IDT)

יציבות כלי טיסעריכה

אני לא מבין מה אתה מבקש בדף בקשות ממפעילים. אתה כתבת ערך בטיוטא. קיים ערך - יציבות כלי טיס שצריך עריכה. מדוע לא תשלב את עריכותך בערך, ואז נמחק את הטיוטא? דרור - שיחה 22:39, 24 במרץ 2019 (IST)

אני נוהג לכתוב/לשכתב ערכים בדף טיוטא לפני פרסום. הבקשה שלי, איך שהיא מופעיה בבקשות ממפעילים - מחיקת הערך הקיים והעברת דף הטיוטא לערך - מאפשרת לי לשמור על היסטוריית העריכות בדף הטיוטא. אחרת זה ישמר כעריכה אחת ללא יכולת שחזור אם צריך. אני משתמש באופצייה הזאת כבר כמה שנים טובות. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 23:06, 24 במרץ 2019 (IST)

מדליית זהב עבורך!עריכה

  על סיוע הרב בהעלאת הערך הראשון שלי David Astro - שיחה 17:53, 25 באפריל 2019 (IDT)
תודה רבה, ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 18:50, 25 באפריל 2019 (IDT).

קונבאיר F-106 דלתא דארטעריכה

הצעה לשינוי שם. דעתך ? , ירונש שיחה 15:14, 6 באוקטובר 2019 (IDT)

עניתי בדף השיחה.‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 07:38, 7 באוקטובר 2019 (IDT)

חליפת לחץ או חליפת ג'יעריכה

האם למיטב ידיעתך יש הבדל בין חליפת לחץ (אנ') לבין חליפת ג'י (אנ')?...ירונש שיחה 00:50, 16 בנובמבר 2019 (IST)

אכן יש הבדל, חליפת לחץ היא חליפה שאמונה על יצירת תנאים אטמוספריים, חליפת חלל היא סוג של חליפת לחץ. חליפת ג'י יוצרת לחץ הלוחץ על הרגליים בשביל לדחוף דם לראש ולא מקנה שום תנאים אטמוספריים למי שלובש אותה, ורק בתמרונים. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 03:46, 16 בנובמבר 2019 (IST)
אז בעצם המושג הנפוץ בחיל האוויר "חליפת לחץ", מתייחס לחליפת ג'י?...ירונש שיחה 05:26, 16 בנובמבר 2019 (IST)
בחיל האוויר בחיים לא שמעתי על חליפת לחץ. חליפת ג'י היתה העגה שהשתמשו בה. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 06:12, 16 בנובמבר 2019 (IST)
מוזר. גדלתי בצמוד לבסיס טיסה. שמעתי וראיתי מטוסי קרב וטייסים (יותר מידי). שרתתי בחיל האוויר, וזה התקבע אצלי מאז ומעולם, אבל אני מקבל לגמרי את הסברך. כנראה שחייתי במיסקונספציה לגבי המושג. ובכל זאת, ראה את זה . ספר שקראתי לפני המון שנים. גם בו משתמשים במושג "חליפת לחץ" כדי לתאר את "חליפת הג'י". אפילו בשם הספר. ירונש שיחה 08:12, 16 בנובמבר 2019 (IST)
שוב ושוב אני נתקל בספרות, במושג "חליפת לחץ", כתאור שבא מפי טייסי הקרב. ראה כאן – "רוח רפאים מעל קהיר"/דני שלום , עמ' 64, מיד במשפט הראשון. ירונש שיחה 09:50, 24 בנובמבר 2019 (IST)
לגבי העגה הכללית, לדעתי יש להישאר עם ההגדרה המקצועית יותר, מכיוון שללא עוררין ישנן שני סוגי חליפות. אם הטייסים בארץ לא משתמשים בעגה הנכונה, כי הם כמעט אף פעם לא משתמשים בחליפת לחץ. פרט לקורנסים פעם שטסו ממש גבוה ומהר, לא היו טיסות כאלה ושימוש בחליפות כאלה, לפחות ככל שזכור לי. בכל מקרה, לדעתי יש להמנע משימוש בעגה שהיא שגוייה. אם זה כל כך עקרוני לך, תכתוב בסוגריים - (בעגה גם קוראים XXXX). אבל חשוב לזכור שזה לא המונח התקין.חליפות לחץ בפועל שונות עקרונית מחליפות ג'י. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 23:15, 25 בנובמבר 2019 (IST)
  בדיוק מה שחשבתי להציע לרשום בסוגריים. ירונש שיחה 09:31, 26 בנובמבר 2019 (IST)
חזרה לדף המשתמש של "Lirdon".