שחייה בישראל – הבדלי גרסאות

====[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]]====

[[קובץ:Swimming pool of Bat Galim casino, Haifa.jpg|ממוזער|ימין|בריכת בת גלים בחיפה|250px]]

תחרות השחייה הבינלאומית הראשונה נערכה במסגרת [[המכביה הראשונה]] באפריל 1932. התחרות התקיימה ב[[נמל חיפה]] במסלולים מאולתרים והשתתפו בה שחיינים ברמה עולמית ביניהם: [[פריצי לוי]] ו[[הדי ביננפלד|הדי ורטהיימר]] מאוסטריה שזכו כל אחת במדליית ארד ב[[אליפות אירופה בשחייה 1927|אליפות אירופה בשחייה]] (400 מטר חופשי ו-200 מטר חזה בהתאמה) וסיימו במקומות 11 ו-13 בהתאמה ב[[שחייה באולימפיאדת אמסטרדם (1928)|אולימפיאדת אמסטרדם (1928)]] ו[[פבל שטיינר]] מצ'כוסלובקיה שזכה במדליית ארד ב[[אליפות אירופה בשחייה 1931|אליפות אירופה]] במשחה ל-[[100 מטר חופשי]]. מיד לאחר מכן נערכה תחרות שחייה שנייה במסגרת [[כינוס הפועל]] השלישי.

עם חנוכת בניין [[ימק"א ירושלים]] באפריל [[1933]] נחכנה גם בריכת השחייה שהיוותה חלק ממתחם הספורט החדש והיא למעשה בריכת השחייה הראשונה בישראל באורך 20 מטר, שהייתה אף מקורה.

בשנת [[1935]] נחנכה בריכת [[בת גלים]] ב[[חיפה]] שהייתה [[בריכה אולימפית|הבריכה האולימפית]] הראשונה שנבנתה בארץ, והייתה הראשונה והאחרונה ששאבה את [[מי ים|מי הים]] הסמוכים לה ולאחר סינון וניקוי השתמשה בהם למילוי הבריכה ובכך הייתה לבריכה עם מים מלוחים. לבריכה היה מגדל קפיצות הגבוה בארץ בן 3 קומות. היא שימשה את תחרויות השחייה של [[המכביה השנייה]]. בסיום מכביה זו, בחרו שחיינים רבים מאירופה להישאר בארץ ישראל, בניגוד לחוקי "[[הספר הלבן הראשון|הספר הלבן]]" של הבריטים. אותם שחיינים היוו את תשתית השחייה של ישראל הן כשחיינים והן כמאמנים.

 

שחיין נוסף שעלה לאחר המכבייה [[זאב ורדי|פאול וָאגוֹ]] (זאב ורדי) החזיק בשיא הישראלי במשחה ל-400 מטר חופשי במשך כ-13 שנים.{{הערה|{{מעריב|אורי ירון|עדי פרג הדיח את דני ברנר מכתרו במשחה 400 חתירה וקבע שיא|1974/09/29|02203}}}}

בשנת [[1938]] בעקבות ה"[[אנשלוס]]", עלתה [[יהודית דויטש]] מאוסטריה לארץ ישראל. מיד עם עלייתה היא זכתה באליפות ארץ ישראל בשחייה לנשים וקבעה שיא ארץ ישראל במשחה ל-100 מטר חופשי, שהחזיק מעמד 14 שנה. בשנת 1939 ייצגה את האוניברסיטה העברית בתחרות סטודנטים בינלאומית.