המגזר השלישי – הבדלי גרסאות

בשנת 2016 מקורות המימון של המגזר השלישי היו: .העברות מממשלה - 50.3%; ההכנסות ממכירת שירותים - 34.1%; תרומות מחו"ל - 7.8% ותרומות ממשקי בית, מעסקים בישראל 6.9%. החלקים היחסיים השונים במימון מלכבמקורות המימון לארגוני מגזר שלישי כמט לא השתנו בשנים 2017-2018{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/DocLib/2019/271/08_19_271b.pdf?fbclid=IwAR2WwspivUoMGp2qkVawZGMR2jTETtlD0s9syRyGeOvhQOzyvtcz9zkuYHw|הכותב=אסנת חזן|כותרת=הכנסות והוצאות מלכ"רים 2016–2018|אתר=הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה|תאריך=3 בספטמבר 2019}}}}. על פי נתוני ועדת גלנור מ-2008, ב-2002 המדינה תמכה בארגונים בסכום של 2.2 מיליארד ש"ח (2005), ורכשה שירותים ב-3.2 מיליארד ש"ח (2002) ונתנה הטבות מס בשווי 160 מיליון ש"ח (2006){{הערה|[http://www.pmo.gov.il/NR/rdonlyres/8B456F77-9B3A-4321-AF8F-875D27C8D384/0/PolicyHEB.pdf מסמך מדיניות ירושלים], }}. על פי נתוני [[מכון ראות]] חלקו בשוק התעסוקהה[[תעסוקה בישראל]] הוא כמעט כפול מהממוצע ב-22 מדינות מפותחות{{הערה|1=[http://reut-institute.org/Publication.aspx?PublicationId=3173 המגזר השלישי בישראל]}}. בשנת 2009 הווה תוצר המלכ"רים 5.9% [[תוצר מקומי גולמי|מהתוצר המקומי הגולמי]]. ב-2016 5.3% ובשנים 2017 ו-2018 5.4% מהתל"ג.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/DocLib/2019/271/08_19_271b.pdf?fbclid=IwAR2WwspivUoMGp2qkVawZGMR2jTETtlD0s9syRyGeOvhQOzyvtcz9zkuYHw|הכותב=אסנת חזן|כותרת=הכנסות והוצאות מלכ"רים 2016–2018|אתר=הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה|תאריך=3 בספטמבר 2019}}}}