ליליאן רוט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אולפני פאראמונט ==> פרמאונט
מ אדוארס->אדוארדס - תיקון תקלדה בקליק
שורה 37:
בשנים אלה הגיעה רוט לשפל המדרגה. לעיתים לנה ברחוב, ובמעט הכסף שעליה בידה להשיג קנתה [[משקאות משכרים]]. הרופאים הזהירו אותה שאם לא תפסיק לשתות, ייהרס ה[[כבד]] שלה. אמה אשפזה אותה במרכז גמילה רפואי, אך כמה חודשים לאחרי שחרורה חזרה רוט לשתות. בשיאם של אותם ימים אף ביצעה [[ניסיון אובדני]].
 
רוט הצליחה להיגמל שוב בעזרת אגודה בלתי מוכרת בימים ההם - אגודת ה[[אלכוהוליסטים אנונימיים|אלכוהוליסטים האנונימיים]]. ב-[[1953]] חזרה רוט לחיי הזוהר כשהופיעה בתוכניתו של רלף אדוארסאדוארדס "אלה הם חייך". היא חזרה אמנם לקריירת הזמרה, אך הופיעה בעיקר בברים, ומדי פעם גם בסרטים ובברודוויי.
 
על סיפור חייה כתבה רוט ספר הנקרא "מחר אזיל דמעה" (ב[[אנגלית]]: ''I'll Cry Tomorrow'') - שאף הפך ל[[מחר אזיל דמעה|סרט]], שבו גולמה דמותה בידי השחקנית [[סוזן הייוורד]]. הספר הפך לרב מכר עולמי, ונמכרו יותר משבעה מיליון עותקים ממנו. הספר אף תורגם לכעשרים שפות. ב-[[1958]] פירסמה רוט ספר שני הנקרא ''Beyond My Worth'', שלא הצליח כקודמו.