פסח – הבדלי גרסאות

החג מתחיל ב[[ט"ו בניסן]], ונחוג ב[[ארץ ישראל]] במשך שבעה ימים ובחו"למחוץ לישראל במשך שמונה ימים שכן מתווסף [[יום טוב שני של גלויות]]. יום ראשון של פסח לעולם לא יחול בימים שני, רביעי ושישי לפי הכלל [[לא בד"ו פסח]]. היום הראשון והאחרון של החג הם [[יום טוב|ימים טובים]] וחל בהם איסור [[ל"ט אבות מלאכה|מלאכה]] כב[[שבת]], מלבד מלאכות "[[אוכל נפש]]" המותרות. חמשת הימים שביניהם הם [[חול המועד]], ומותרות בהם מלאכות רבות אחרות, לצורך שמחת החג, אך מלאכות מסוימות עדיין אסורות.

בלילה הראשון של פסח, אומרים בקהילות אשכנז פיוט [[מערבית]] אנונימי קדום המתחיל במילים "ליל שמורים אותו א-ל חצה". [[מערבית]] זו הייתה נהוגה בעבר גם ב[[נוסח איטליה]] ו[[נוסח רומניא]], ונמצאה אף בכתבי יד של [[נוסח הספרדים]]. בקצת קהילות, מוסיפים "אזכרה שנות עולמים" לר' [[מאיר ש"ץ]] המדבר על קרבן פסח. ביום טוב שני, אומרים מערבית "ליל שמורים אור ישראל" לר' [[מאיר ש"ץ]], הכולל ביכור "אור יום הנף" על קצירת [[מנחת העומר|העומר]]{{הערה|בשל העיסוק של פיוטי הלילה השני ב[[מנחת העומר]], גם במקומות בהם נוהגים לומר ביו"ט שני את פיוטי יו"ט ראשון אם הראשון חל ב[[שבת]], אין עושים זאת בימים הראשונים של פסח. {{משנה ברורה|תפט|א}}.}}.

בברכות קריאת שמע של שחרית, אומרים בשני מנהגי אשכנז מערכת יוצר "אור ישע מאושרים" לר' [[שלמה הבבלי]], וביום טוב שני אומרים "אפיק רנן ושירים" לר' [[משולם בן קלונימוס]]. שתי מערכות היוצר משלבים את כל פסוקי שיר השירים. ביום טוב ראשון לא נוהגים לומר קרובה בחזרת הש"ץ של שחרית. ביום טוב שני בחו"למחוץ לישראל אומרים קרובה "אסירים אשר בכשר" לר' [[אלעזר הקליר]].

|'''ק'''ריאת התורה (שמחת תורה בחו"למחוץ לישראל שנחגג ביום טוב שני של שמיני עצרת, כ"ג תשרי)

[[עלילת דם|עלילות הדם]] שהיוו מתקפה על העם היהודי התרכזו סביב חג הפסח. המעלילים טענו שהיהודים מערבבים במצות [[דם]] של ילדים [[נצרות|נוצרים]] שרצחו לצורך זה, דבר שהוא כמובן אסור על פי ההלכה היהודית, לא רק משום "לא תרצח" שב[[עשרת הדיברות]], אלא גם ב[[איסור אכילת דם]]. כדי לא לעורר חמת הגויים ולמנוע בסיס כלשהו לעלילות הדם היו מקומות שאף נאסרה שתיית [[יין אדום]] בחג הפסח. יש שפרשו את מנהג פתיחת הדלת בליל הסדר בהקשר הזה - על מנת שהגויים יראו שלא מתבצעים מעשי עלילות הדם.