זמר עברי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים |
RimerMoshe (שיחה | תרומות) ברוך בן יהודה ==> ברוך בן-יהודה |
||
שורה 8:
יסודות של הזמר העברי בארץ הונחו ב"[[גימנסיה הרצליה]]", שהיוותה מרכז תרבותי חשוב ב[[תל אביב הקטנה]]. דמות מרכזית בהתפתחות הזמר העברי הוא [[חנינא קרצ'בסקי|חנינא קַרְצֶ'בְסקי]] (1877–1925), שעם עלייתו ארצה ב-[[1908]] (בתקופת [[העלייה השנייה]]) קיבל משרת [[הוראה]] ב"גימנסיה הרצליה". קרצ'בסקי הלחין את מילותיהם של חבריו לעבודה, [[סופר]]ים ומורים ל[[ספרות]]. משום שהיו מעט שירים עבריים באותה התקופה, הרי שכמעט כל שיר חדש נודע תוך זמן קצר בארץ כולה. בנוסף הקים קרצ'בסקי מקהלות ששרו [[שיר עם|שירי עם]] ו[[מוזיקה קלאסית|יצירות קלאסיות]], ובכך הפיץ את העשייה המוזיקלית.
אחד השירים המפורסמים שהפיץ קרצ'בסקי על פי לחן ישן הוא "[[פה בארץ חמדת אבות]]", לפי מילותיו של [[ישראל דושמן]], שהיה גם הוא מורה בגימנסיה. ראשיתו של השיר בטיול שערכה הגימנסיה. לימים הפך שיר זה ל[[המנון]] הגימנסיה.{{הערה|1=סיפור צמיחתו של השיר סופר בהופעתו של [[ברוך בן
המלחין [[יואל אנגל]] (1868–1927), שעלה מ[[ברית המועצות]] בשנת [[1924]] ([[העלייה הרביעית]]), היה [[מוזיקאי]] בעל השכלה רחבה, שבתקופה הקצרה מעלייתו עד לפטירתו הספיק לתרום רבות למוזיקה בארץ. בין השירים המוכרים שהלחין: שירי הילדים "[[נומי נומי ילדתי]]", ו"[[היורה]]" ("גשם גשם משמים, קול המון טיפות המים"). שני השירים נכתבו למילותיו של [[יחיאל היילפרין (מחנך)|יחיאל היילפרין]].
| |||