אריזציה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסכם ריבנטרופ-מולוטוב ==> הסכם ריבנטרופ–מולוטוב
מ אידיאלוגיים->אידאולוגיים - תיקון תקלדה בקליק
שורה 8:
 
=== האריזציה בנוגע ליהודים ===
מצבם של [[אזרח|אזרחי]] גרמניה ה"לא אריים" היה קשה, אך היהודים ספגו פגיעה קשה במיוחד. עם חקיקתם של חוקים נאציים אידיאלוגייםאידאולוגיים אשר הגיעו לשיא בחקיקתם של [[חוקי נירנברג]], הודרו היהודים מהמרחב הציבורי. הושארו להם מספר תחומים בודדים בכלכלה. לאחר השלמת תהליך האריזציה, הורחקו היהודים גם מתחומים בודדים אלו. תחילה לא נכפה על היהודים להעביר את רכושם ל"ארים", ולא היה פיקוח ממשלתי על מחירי העברה של הנכסים אולם החל משנת [[1938]] מצב זה השתנה.
 
ב-1 בינואר 1938 נאסר על יהודים לסחור ולהפעיל עסקים וכן לשווק סחורות ושירותים. ב-26 באפריל 1938 נצטוו היהודים על פי חוק לדווח על רכושם במידה והוא עולה על שווי 5000 [[רייכסמארק]]{{הערה|[http://copyrightlitigation.blogspot.co.il/2011/04/art-litigation-jewish-property.html {{כ}}Art Litigation: Jewish Property Declarations: The Law of April 26, 1938], {{כ}}Copyright Litigation Blog,{{כ}} 26 באפריל 2011}} והוגבלה גישתם לחשבונות הבנק. ב-14 ביוני 1938 הורה משרד הפנים הגרמני על רישום כל העסקים היהודיים. נקבעו מחירי מכירה נמוכים עבור עסקים יהודים ונעשה שימוש במגוון טקטיקות לחץ כדי לוודא שהעסקים יימכרו רק לאנשים רצויים. בין המכירות הגדולות שנעשו נכללו העסקים [[אי גה פארבן]] ועסקי Flick family {{אנ|Flick family}} וכן בנקים גדולים. רווחי המכירות מהפירמות שהועברו לידיים אריות, הוכנסו לחשבונות חיסכון והיו נגישים למפקידים היהודיים רק בסכומים קטנים ומוגבלים, כך שהסיכום בסוף תהליך האריזציה היה קרוב מאוד להחרמה ללא פיצוי של הרכוש היהודי.