מזרח ירושלים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 34:
===השלטון הירדני===
{{ערך מורחב|ערכים=[[ירושלים המחולקת]], [[יהודה ושומרון ומזרח ירושלים תחת שלטון ירדן]]}}
על פי הצעת [[תוכנית החלוקה]] של [[האומות המאוחדות]] (האו"ם) משנת 1947, הייתה העיר ירושלים אמורה להיות חלק משטח בינלאומי בניהול האו"ם, אולם התוכנית לא התקבלה ולא יושמה בפועל. לאחר [[מלחמת העצמאות]] שלטה [[ישראל]] בחלקיה המערביים של העיר ירושלים (אזור מרבית השכונות היהודיות) ובאזור הר הצופים, ואילו [[ממלכת ירדן]] שלטה בעיר העתיקה ובשכונות המזרחיות של העיר, בהם גם [[הרובע היהודי]], שתושביו היהודים גורשו לישראל. בשנת [[1950]], [[סיפוח הגדה המערבית לירדן|סיפחה ממלכת ירדן את הגדה המערבית]] ומזרח ירושלים בתוכה, והחילה עליהם את החוק הירדני. סיפוח זה הוכר רשמית רק על ידי שתי מדינות: [[בריטניה]] ו[[פקיסטן]], אך היו מדינות אחרות שקיבלו אותו דה-פקטו.
 
במהלך השלטון הירדני איבדה ירושלים המזרחית את מעמדה מתקופת המנדט כעיר מרכזית, והפכה לעיר-סְפר. חרף סעיף ב[[הסכמי רודוס]] (1949) שהבטיח גישה חופשית למקומות הקדושים, מנע השלטון הירדני כניסת ישראלים למקומות הקדושים ליהודים, והתיר לתיירים בני דתות אחרות לצאת מהחלק הירדני של העיר אל החלק הישראלי – אך לא להיכנס אליו מישראל. בנוסף, במהלך המלחמה, הרס השלטון הירדני את בתי הכנסת העתיקים ששימשו את היהודים במקום, בהם [[בית כנסת החורבה]] ו[[בית הכנסת תפארת ישראל]], בניסיון למחוק כל זכר להיסטוריה היהודית במקום. בסך הכל, הרסו הירדנים 58 בתי כנסת בשטחים שכבשו מידי ישראל וכן הרסו את היישובים היהודיים שבצפון מזרח ירושלים- [[עטרות]] ו[[נווה יעקב]].