חוות כנרת – הבדלי גרסאות

בשנות [[מלחמת העולם הראשונה]] השלטון הטורקי גרש יהודים רבים מ[[הגליל]], וחלקם הגיעו לאזור החווה. הם עבדו בעבודות ציבוריות, בין היתר בבנייה ובסלילת [[כביש טבריה-צמח]], שהיוו יסוד מקדים להקמת חברת "[[סולל בונה]]". עקב הרעב בארץ, יזמו [[מאיר רוטברג]] וברל כצנלסון איסוף תבואה בצריף מיוחד בחווה, חלוקתו לצרכנים ומכירת עודפים ל[[הסתדרות פועלי יהודה]] ברווח נמוך. צריף זה היתווה את הדרך לפיתוח רשת קמעונות לפועלים בשם "[[המשביר המרכזי|המשביר]]" שהחל לפעול ליד דגניה. בשנת [[1919]] נעשה ניסיון ליצור בחווה קבוצה גדולה בשם "קבוצת השישים", מאיחוד בין חברי הקבוצה הקיימת לבין הפועלים שעבדו מחוצה לה. כשנתיים לאחר מכן עזבו מרביתם למען ייסוד [[עין חרוד]], שהיה הקיבוץ הראשון שהוקם במתכונת "הקבוצה הגדולה".

 

 

לאחר שהחווה ננטשה, הגיעה ב-[[1922]] קבוצת חלוצים מ[[העלייה השלישית]] בשם "קבוצת וילנה", שהשתתפו בהקמת [[קבוצת כנרת]]. בתחילת [[1929]] חברי קבוצת כנרת עברו לגבעה הסמוכה, ואל החווה עברו חברי קיבוץ השומר הצעיר מס.ס.ס.ר, שלימים הקימו את קיבוץ [[אפיקים]], שקודם לכן עסקו בבניית נקודת הקבע של קבוצת כנרת{{הערה|{{דבר||קבוץ השומר הצעיר מס.ס.ס.ר|1930/02/18|00301}}}}. לאחר שחברי אפיקים עברו לנקודת הקבע שלהם, שהו בחווה חברי [[עין גב]] ו[[מעגן (קיבוץ)|מעגן]] לפני עלייתם להתיישבות.