ועד האחדות והקדמה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לטג'יקיסטן
אלימיט (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''"מועצת האיחוד והקידמה"''' ([[טורקית עות'מאנית]] '''إتحاد و ترقى'''; [[טורקית]] '''Birlik ve İlerleme Derneği''') שכונתה גם '''"הוועד לאיחוד ולקידמה"''' הייתה ארגון המסגרת של תנועת [[הטורקים הצעירים]] בראשיתה, ולאחר מהפכת הטורקים הצעירים בשנת [[1908]], הייתה לארגון הגג של הזרם הלאומני ב[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]].
[[קובץ:Jon-turkler-1.jpg|שמאל|300px|ממוזער|חברי תנועת הטורקים הצעירים]]
המועצה נוסדה על ידי [[אהמט רזא]]. בשנת [[1889]] ביקר רזא ב[[פריז]] והושפע רבות מהפילוסופיה הפוזיטיביסטית, שקבעה כי ניתן לפתור את מצוקות החברה על ידי הקידמה המדעית. רזא האמין כי כך תפתרנה בעיות [[האימפריה העות'מאנית]] הנחשלת. סיסמתו של רזא הייתה סדר וקידמה ואלה הולידו את "מועצת האיחוד והקידמה". המועצה פעלה בפריז, משום שה[[סולטאן עות'מאני|סולטאן]] התייחס אל חבריה כאל מורדים ועונש מוות ריחף מעל ראשיהם. בשנת [[1900]] הצטרף אל הגולים [[סבאהדין]] ([[:en:Sultanzade Sabahaddin|Sabaheddin]]) ממשפחת הסולטאן, ועד מהרה השתלט על הנהגת התנועה.
 
ב-[[4 בפברואר]] [[1902]] התכנס לראשונה קונגרס של המועצה בפריז בנשיאותו של סבאהדין. הקונגרס קיבל שתי החלטות מרכזיות:
שורה 13:
בשנים הראשונות לשלטון הטורקים הצעירים באימפריה הייתה ידו של הזרם הליברלי על העליונה, אולם הדרדרות מצבה של האימפריה בתקופתם יצר כעס ומרירות בקרב הטורקים וחיזק את האגף הלאומני. היסטוריונים טוענים כי הטעות המרכזית שעשו המנהיגים הליברלים הייתה שהם השאירו את מועצת האיחוד והקידמה מאחורי הקלעים הפוליטיים ולא העניקו לה הזדמנות נאותה להשתתף במשחק הפרלמנטרי{{מקור}}.
 
ב[[ינואר]] [[1913]] תפסו אנשי האגף הלאומני את מאחזי השלטון בכוח הזרוע, לאחר ששמועה שקרית כי הליברלים הסכימו לוותר על חבל [[אדירנה]] ל[[בולגריה|בולגרים]] נפוצה ב[[איסטנבול]] ושילהבהושלהבה את ההמונים. יש לזכור כי בין השנים [[1908]]-[[1913]] איבדה האימפריה 83% משטחיה.
 
הלאומנים ממועצת האחדות והקידמה כוננו למעשה [[דיקטטורה]] צבאית שבראשה עמדו שלושה אישים: [[אנוור פאשה|איסמאיל אנוור פאשה]], [[אחמד ג'מאל פאשה]] ו[[מהמט טלעת פאשה]] ("[[שלושת הפאשות]]"). השלושה הנהיגו משטר דיכוי ומנגנון שלטון ריכוזי, ובתקופתם התבצע [[רצח העם הארמני]] (אפריל 1915). שלטונם הסתיים רק בשנת 1918 עם תבוסת האימפריה העות'מאנית ב[[מלחמת העולם הראשונה]]. לאחר המלחמה השלושה נידונו למוות שלא בפניהם; טלעת וג'מאל נרצחו בידי מתנקשים ארמנים (בברלין ב-1921 ובטביליסי ב-1922, בהתאמה), ואנוור נהרג בקרב ב[[טג'יקיסטן]].