שלמה בר-שביט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Lev First (שיחה | תרומות)
מ הגהה
שורה 32:
בקיץ [[1946]] נסע ל[[תל אביב]] על מנת להשתתף ב[[מבחן בד|אודישנים]] למחזור השני בבית הספר הדרמטי של [[הבימה]]". לאודישנים היה עליו להכין קטע קומי וקטע דרמטי. בין השופטים באודישן ישבו בכירי תיאטרון הבימה, שהחליטו פה אחד לקבלו. בר-שביט הצטרף לסטודיו הדרמטי של הבימה בהדרכת [[צבי פרידלנד]] ושיחק לצד צעירי התיאטרון.
 
בתחילת [[1948]] שיחק את "הגידם" בהצגה "יום ולילה" וזכה לתשבחות{{הערה|{{הארץ1|חיים גמזו|"יום ולילה"—ב"הבימה"|1948/01/30|00505}}; {{הארץ1||המשך|1948/01/30|00617}}}}. באותה שנה [[גיוס לצה"ל|התגייס לצה"ל]], יחד עם חבריו לספסל הלימודים כלהקה צבאית בשם "צעירי הבימה". עם החלטת מחלקת התרבות לאחד את כל הלהקות הצבאיות ללהקה אחת, הצטרף ההרכב ל[[הלהקה הצבאית הארצית|להקה הארצית]]". לאחר מכן עבר בר שביט ללהקת הזמר של [[הפלמ"ח]] - "[[הצ'יזבטרון]]".
 
בר-שביט שכר במשותף חדר עם [[שמואל סגל (שחקן)|שמוליק סגל]] ברחוב גורדון 36 בדירת צ'מרינסקי. השניים היו אורחים קבועים בקפה "[[כסית]]" באותה עת. בר-שביט טוען ש"כסית" הייתה לו לבית שני."{{הערה|{{nrg|שלמה בר שביט|זה היה ביתי: שלמה בר שביט גר בבית קפה|951/542|10 באוקטובר 2009|54|1}}}}
שורה 41:
בר שביט המשיך לשחק בתפקידים משניים ב"הבימה", בין השאר ב"בני ערובה"{{הערה|{{דבר||בני ערובה בהבימה|1949/07/08|00505}}}}, "[[אותלו]]"{{הערה|{{הצופה||אותילו בהבימה|1950/03/10|00604}}}}, "בקץ הימים"{{הערה|{{חרות||בקץ הימים בהבימה|1950/06/23|00501}}}}, "בית הלל"{{הערה|{{מעריב||בית הלל בהבימה|1950/12/04|00304}}}} ו"בדרך לאילת"{{הערה|{{דבר||בדרך לאילת|1951/12/14|01800}}}}.
 
בתחילת [[1952]] שיחק את אחד המשרתים ב"[[אילוף הסוררת]]". רנה טרלר כתבה על משחקו בהצגה בעיתון "[[חרות (עיתון)|חרות]]": "שלמה בר־שביט, ליצני, תוחב אפו לכל מקום, מלא תנועה — מבשר את טיפוס המשרתים מסוגו של פיגארו: הוא שחקן איטלגנטיאינטלגנטי, מלא יזמה וחוש הסגנון." ד"ר [[חיים גמזו]] ב"[[הארץ]]" פחות אהב את משחקו וכתב: "בר שביט אף הוא שחקן צעיר ומוכשר, אך אין ידו משגת ... למרות פרקודיו, היפוכיו, פיזוזיו וכרכוריו. יש במשחקו משהו "משונן" והוא חסר את החופש המוחלט ואת הווירטואוזיות הנדרשים מאת שחקן ..."{{הערה|{{הארץ1||אילוף הסוררת בהבימה|1952/03/21|00307}}}}.
 
בר שביט גילם ב"הבימה" כ-260 תפקידים (שיא ישראלי{{הערה|[https://www1.biu.ac.il/index.php?id=3&pt=20&pid=3&level=2&cPath=3&type=1&news=1637 באתר אוניברסיטת בר-אילן]}}) במחזות קלאסיים, יהודיים, מודרניים ומקוריים.
שורה 55:
ב-[[1964]] השתתף בסרט "[[הבו בנות לאילת]]" בהפקתו של [[נתן אקסלרוד]]. ב-[[1968]] השתתף בסרט "[[נס בעיירה]]" בתפקיד [[שידוך|שדכן]] ובסרט [[הבן האובד (סרט)|הבן האובד]], וב-[[1970]] השתתף בסרט "[[התמהוני]]" של [[דן וולמן]].
 
ב-[[1993]] השתתף בסרט "[[הירושה (סרט, 1993)|הירושה]]", בבימויו של [[אמנון רובינשטיין (במאי)|אמנון רובינשטיין]].
 
זכה ב[[פרס התיאטרון הישראלי]] על מפעל חיים לשנת [[1999]].
 
בין השנים [[2002]]–[[2003]] שיחק בסדרה "[[תיק סגור]]" ב[[ערוץ 10]].