רצפה בת איה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מחילה, בעבודה
הרחבה, הוספת מקור, הפניה לערך מורחב
שורה 1:
[[קובץ:Rizpah painting.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רצפה בת איה מגנה על גוויות בניה, בציור של ג'ורג' בקר]]{{בעבודה}}
'''רִצְפָּה בַת-אַיָּה''' היא [[דמות מקראית]], שהייתה [[פילגש]]ו של [[שאול המלך]], ונזכרת פעמיים בספר שמואל ב'.
 
== פירוש השם ==
שורה 9:
 
=== לקיחת רצפה בת איה על ידי אבנר בן נר ===
על פירצפה המסופרבת איה אנו שומעים לראשונה בתחילת ב[[ספר שמואל|ספר שמואל ב']],. בימי המלחמה בין בית שאול לבית [[דוד]], לאחר מותו של [[שאול]], פנה [[איש בושת]] בן שאול אל [[אבנר בן נר]] וכעס עליו על כך שקיים [[יחסי אישות]] עם רצפה<ref>{{תנ"ך|שמואל ב|ג|ז|}}</ref>. בעקבות כך, אבנר עבר לצד של בית דוד<ref>{{תנ"ך|שמואל ב|ג|ח|}}</ref>.
 
ה[[מלבי"ם]], [[רד"ק]], ו[[המצודות|מצודת דוד]], מפרשים את כעסו של [[איש בושת]] על ידי [[תלמוד בבלי|הגמרא]] שפוסקת שכל נשותיו ופילגשיו של [[מלך]] אסורות להדיוט (=אדם שאינו מלך)<ref>{{תלמוד בבלי|סנהדרין|כב|א}}</ref><ref>ראו {{משנה תורה|שופטים|מלכים ומלחמות|ב|א}}</ref>.
 
{{אישיות
בנוסף, נראה שלקיחת פילגשו של המלך הייתה קריאת תיגר, כפי הנראה ממרד אבשלום ומאדוניה.
}}
 
בנוסף, לקיחת נשי מלך הן מעשה סמלי של טעינה למלוכה, כמו שניתן לראות בסיפור [[מרד אבשלום]]<ref>{{תנ"ך|שמואל ב|טז|כ|כב}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=15513|הכותב=גשר מפעלים חינוכיים|כותרת=מרד אבשלום|אתר=הספרייה הוירטואלית של מטח|תאריך=}}</ref> ובבקשתו של [[אדוניה]] מאת [[בת שבע|בת-שבע]] (שתינתן לו [[אבישג השונמית]]), מה שנותן הסבר נוסף ל[[כעס|כעסו]] של [[איש בושת|איש בושת.]]
מניעיו של אבנר בן נר לא ברורים.
 
=== מסירת בני רצפה בת איה לגבעונים ===
{{הפניה לערך מורחב|סיפור רצפה בת איה}}
רצפה מוזכרת פעם נוספת מאוחר יותר. על פי [[סיפור רצפה בת איה|הסיפור]], עקב רעב בארץ שנגרם בשל הפרת [[הברית עם הגבעונים]] בידי שאול, נדרש דוד למסור ל[[גבעונים]] שבעה מבני שאול. הוא העביר אליהם בין היתר את שני בניה של רצפה - אַרְמֹנִי ומְפִבֹשֶׁת. הגבעונים תלו את הבנים, ורצפה ישבה לצד [[גופה|גוויות]] בניה והגנה עליהן מפני בעלי החיים.
 
== במחקר ==
במאמרו משנת 1967 טוען [[מנחם בן ישר]] כי רצפה בת איה מנעה את קבורתם של שבעת בני שאול, מפני שהיו נקיי כפיים ובכך ביקשה לגרום לנקמה שמיימית. התוצאה של פעולתה זו הייתה המטר המשחית, שבר ענן מקומי שירד בראשית הקציר. מטר זה מסמל פורענות, באשר השחית את היבול המועט שניתן בשנת הבצורת. פורענות דומה ניתן למצוא במטר הזעם בימי שמואל להרתיע את העם {{ציטוטון|הֲלוֹא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם אֶקְרָא אֶל יְהוָה וְיִתֵּן קֹלוֹת וּמָטָר וּדְעוּ וּרְאוּ כִּי רָעַתְכֶם רַבָּה...|שמואל א יב יז}}. כמו בימי שמואל, גם כאן המטר המשחית הוא עונש לעם.<ref>{{הערהצ-מאמר|{{קישורמחבר=מנחם כלליבן ישר|כתובתשם=עיון בפרשת רצפה בת איה|כתב עת=בית מקרא- כתב עת של החברה לחקר המקרא בישראל|שנת הוצאה=תשכ"ו|קישור=http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/betmikra/iyun-2.htm|כותרת=עיון בפרשת רצפה בת איה / מ. בן ישר|אתר=www.daat.ac.il|תאריך_וידוא=2019-07-11}}}}</ref>.
 
רוני מגידוב טוענת כי במעשיה, הצליחה רצפה בת איה לשנות את התנהגותו של דוד המלך. לטענתה, נחישותה הובילה את דוד לשנות את התייחסותו לגופות בני שאול. נחישותה הובילה לכך שדוד הכיר בטעותו והביא את גופות שאול ויהונתן לקבר ישראל, ובנוסף הביא דוד את גופות המוקיעים לקבר ישראל.ג
 
== בתרבות ==