חוה אלברשטיין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לסיבוב ההופעות
שורה 56:
בשנת [[1994]] כתבה אלברשטיין ספר ילדים בשם "אני לא מושלם!", אותו אייר [[איקו אביטל]].
 
באפריל [[1995]] הוציאה את האלבום "דרך אחת", שהפיק מוזיקלית אילן וירצברג. בין שירי האלבום בלטו "יש לי זמן" או "כמעט שנתיים", שעסקו בחייה האישיים. עוד בשנת 1995 צילמה אלברשטיין עם בן זוגה הבמאי [[נדב לויתן]] את סרט התיעוד "מוקדם מדי לשתוק, מאוחר מדי לשיר". השניים התחקו אחר משוררי היידיש האחרונים שחיו בארץ. רבים מן היוצרים שהופיעו בסרט נפטרו זמן מה לאחר הצילומים, והסרט מהווה מעין מחווה של הנצחה לדור שלם של יוצרי יידיש. בסרט שרה אלברשטיין בביצוע חי כמה שירים ביידיש. הדסה קסטין, אשתו של אחד המשוררים המופיעים בסרט, [[בינם הלר|בינעם הלר]], מקריאמקריאה את שירו "מיין שוועסטער חיה", בשנת [[1998]] הלחינה והקליטה חוה את השיר באלבומה "די קרעניצע - הבאר" עם להקת [[הקלזמטיקס]].
 
באפריל [[1999]] הוציאה את האלבום "תיכף אשוב", שכלל שירי מחאה חברתית ופוליטית כמו "שלום רב" שכוון כנגד הכפייה הדתית, "הקוסם" שביקר את ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] וגרר שיח ציבורי, ו"רבקה" למילותיה של [[רחל שפירא]] שביקר את יחס החברה הישראלית לעובדים הזרים (אף על פי שבו מתוארת הגיבורה דווקא כ[[רבקה]] מה[[תנ"ך]]).